ממתינים באוקלנד

ממתינים באוקלנד

שבוע 51, היום ה-352 למסע – יום שבת, 22 במרץ
האי הצפוני – אוקלנד – South Island – Auckland

הנפקה בנאסדק – חמש בבוקר פה. אני קם. בודק באנדרואיד. הייתה הנפקה כבר? כן!  בודק שוב. עכשיו בפייסבוק. יש תמונות של החברים בנאסדק. יופי. אני שמח כמובן אבל לא מתרגש. לא מבין למה אני לא מתרגש? נכון שידעתי שזה עומד לקרות היום אבל בכל זאת עבדתי כל כך קשה 13 שנה לגדל את החבר’ה שהייתה כמו ילד שלי. טוב, עברה שנה מאז. יושב בחושך פה מול המגדל הזוהר. שקט דממה. מהרהר לי.  יש כתבות שההנפקה מוצלחת. המניה עולה מאוד ביומה הראשון. יופי. סיום טוב למסע שלי סביב העולם. אני רואה את כל החברים מתרגשים שם בבניין Nasdaq. איזה יופי. אני שמח עבורם. בטח סופר מרגש לעמוד שם. חלקם הרגישו ואמרו לי שאני חסר שם. כן אני מודה יש לי חלק גדול במפעל הזה. אני גאה על זה ושמח בהצלחה שלו ושלי ממנו. לא כל יום חברה מנפיקה בנאסדק. אירוע נדיר.

brdr1  brdr3 brdr4 brdr5 brdr6

הנה צוות המנהלים שלי – מיטל, רועי, אייל, אלון ודמיטרי: (כמו הילדים שלי כמה יפים וכמה מוכשרים):

אני גאה בכם! תודה ששמרתם על כל מה שבנינו יחד בזמן שטיילתי לי בעולם. נתראה בקרוב!!

brdr2

ארוחת בוקר בעיר הגדולה – כולם ישנים פה. כולם התעוררו יחסית מוקדם לשעה המאוחרת שנרדמו אתמול. גם עלמה קמה בשמונה. כולם מסתלבטים פה הבוקר. כבר תשע חייבים לרדת כי הילדים רעבים ואין לנו פה כלום. יורדים להסתובב ולאכול. נכנסנו לבית קפה יאפי כזה. הזמנו מלא מנות לארוחת בוקר. עידו התענג על אג בנדיקט ועלמה הזמינה פעמים ארוחת בוקר של ביצה טוסט ובייקון. רומי רק בייקון. אני סלט ממש טעים וקרן כריך אבוקדו. קרן אמרה שזאת ארוחת הבוקר היקרה ביותר שאכלנו בחיינו. אני לא משוכנע שזה נכון אבל היה ממש טעים. עשר ורבע כולם שבעים ונהנו. מסתובבים פה ברחובות ונכנסים לחנויות ברחוק קווין. כבר 11 ועשרה. 12 בחזרה במלון. יום יפה היום.

20140321_164819 20140321_165446

אוכל סרטים – כולנו במלון. קרן יצאה שוב למסז’.  אני מסתלבט במלון עם הילדים. נרדמתי לשעה. ישנתי חזק. אני קם, כבר שתיים וקרן עדיין לא חזרה. קמתי מבולבל ואכלתי סרטים שקרה לקרן משהו. אני מתקשר והיא לא עונה לטלפון. היא גם לא זמינה בוואטס-אפ. כבר נעדרה שעתיים ורבע. אני כבר מסתובב פה בדירה הקטנה של המלון בחוסר שקט. למי אני מתקשר? למשטרה או לשגרירות? אני אוכל סרטים חבל”ז. שהייתי נער אכלתי סרטים שאמא שלי הייתה נעלמת / מאחרת ועכשיו זאת קרן. כל החיים שלי אני אוכל סרטים מדאגה. אני צריך מכשיר דיגיטלי שמראה סטטוס נשימה ודופק ליקרים שלי. אחלה סטארט-אפ, לא? ממש לא. אם המכשיר לא עובד פתאום אתה אוכל עוד יותר סרטים ולחינם. בסוף היא ענתה לטלפון. הייתה במסז’ ולא שמעה את צלצול הטלפון.  היא הגיעה אחרי שטיילה שעה בחנויות ובסוף עשתה מסז’ של ארבעים דקות. נרגעתי. עכשיו כולם פה בסתלבט. עידו כל היום קורא את החמישייה הסודית. הוא עוד מעט מסיים. אני כותב פוסט של אתמול וממיר את הבלוג לpdf.

20140321_175735

הכל שוב ארוז – חם ונעים היום  הבנות רעבות. לקחתי אותם למקדונלד. כבר עשרים לשש אנחנו צועדים בעיר הגדולה. אני מקבל הרבה חיוכים למראה של שתי המהממות האלו שכל אחת נותנת לי יד. הפארוק ביקש שנביא לו סושי בחזרה לדירה במלון. עבר ערב שקט. לא עשינו יותר מידי. הילדים נרדמו מוקדם לשם שינוי. כולם חוץ מעלמה שלא מצליחה להירדם. הכל שוב ארוז ומחכה למחר בצהריים. נעזוב את ניו זילנד ונגיע שוב לבנגקוק. דרך ארוכה מאוד מצפה לנו. לילה טוב.

One thought on “ממתינים באוקלנד

  1. בן אני השותפה הראשונה שמוכנה להשקיע במכשיר דיגיטלי כזה
    כנראה הסרטים זה גנטי
    אני מציעה לצאת לפירסומות

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s