בחזרה לסידני

בחזרה לסידני

שבוע 42, היום ה-288 למסע – יום שישי, 17 בינואר
חוף יומינה– צפונית לסידני– Umina Beach – North of Sydney

בוקר – כל התוכים מקרקרים פה. הבוקר ניסע מפה בחזרה לסידני. נארוז הכל בתיקים. ניסע לארוחת ערב אצל ניסים והילה. נחזור לפארק. נישן וניסע להחזיר את הקרוואן. עידו קם וצועק: “מזל טוב! יום אחרון בקרוואן!” קרן מרגישה מעבר ולא סוף. אני קצת עייף. רומי כבר מבקשת נטוראל וואלי. יש ימים שזה מה שהיא אוכלת בעיקר. אני מקריא לעידו את הפוסט של היום הראשון בקרוואן. אני וקרן מכינים ארוחת בוקר. כולם אוכלים בקרוואן כבר שמונה וחצי. תיכף נתקפל ונצא לסידני. עשרה לתשע כמעט מוכנים. תשע ורבע יוצאים.

אורזים את הקרוואן – חמישה ל11 הגענו לפארק המוכר. קיבלנו  את אותו המקום. יום יפה היום. זהו, תיכף נתחיל לארוז. מרגש. 12 וחצי סיימנו לארוז כמעט הכל. נשארו כמה דברים קטנים. יכולנו להסתדר בלי המזוודה החדשה אבל עדיף שלא הכל יהיה דחוס. זהו כבר אחת. חם נורא. הילדים עם סרט וסיימנו פחות או יותר. נצא מפה בשלוש לניסים והילה ובדרך נעצור בדירה ונאכסן את המזוודות עד מחר.  אוכלים שאריות של אוכל מהימים האחרונים. אני כותב פוסט קצרצר. מסיימים לארוז את המזוודה האחרונה. כבר שתיים וחצי. משועממים מחכים כבר לשלוש.

20140117_162741  20140117_162751

ארוחת שישי אצל ניסים והילה – נסענו בתוך העיר עם לא מעט תנועה. לא קל אבל יש לי ביטחון ואני נוהג בחופשיות. המון רמזורים, גשרים ונוף מקסים של נמל סידני היפה. עצרנו בדירה ואכסנו חמשה תיקים שמנים וכבדים בחדר האכסון בלובי בית הדירות. זאת אותה חברה, מריטון Meriton שמנהלת דירות יוקרה שהיינו בספטמבר בצומת בונדי. המשכנו עוד כ20 דקות נסיעה עד ניסים והילה בשכונת מרוברה Maroubra במזרח סידני. חמש הגענו. הילדים ישר התחברו ושיחקו יפה. טליה בת שש וחצי שיחקה עם רומי ועלמה ונתנאל בן שבע וחצי עם עידו. בית חם ונעים. אנחנו יושבים בסלון. הגברים עם בירה. הנשים עם יין אדום. ניסים שף ותוך כדי הבירות והשיחות סוגר את הרוטב לסלט ומכין את הבשר בברביקיו בחוץ. בחוץ נעים מאוד. יש להם גינה נעימה וגדולה והבנות משחקות קצת בחוץ. ממש נחמד לכולם. הכל מוכן בשולחן האוכל בפינת האוכל. סלט עם רוטב טעים מאוד, דגים, בשר מהברביקיו, מג’דרה, חלות של שבת, סחוג’ איכותי שניסים מכין לבד, טחינה  ועוד כמה מעדנים. עושים קידוש. ניסים קורא את הברכה. הגברים עם כיפה חוץ מעידו שלא רוצה. טועמים חתיכת חלה מלוחה ויין טעים של הקידוש. ארוחה טעימה מאוד. ניסים מבשל חבל”ז. כולם ידברו על האוכל הטעים גם למחרת.  הילדים כבר פרשו לשחק והמבוגרים עוד מקשקשים בשולחן האוכל. אני קולט שקרן והילה בחוץ בגינה נושפות חומר משובח במיוחד. מה איתי? אני יוצא לבדוק.

נסיעת האימים – תכננו לצאת מקסימום בשמונה שלא ניסע בחושך ונגיע מוקדם כדי שקרן תישן טוב לפני המבחן מחר. טוב אבל אי אפשר להוציא אותנו מפה וכבר מחשיך לגמרי שמונה וחצי. גם את הילדים אי אפשר להפריד. עידו ונתנאל במחשב והבנות משחקות יחד בחדר של טליה.  כולם התחברו ונחמד יחד. ניסים והילה מקסימים. ממש נחמד איתם. הציעו שנישאר לישון אצלם אבל הפארק קרוואנים שלנו קרוב מאוד לאוניברסיטה וע”פ התכנון קרן תוך דקות באוניברסיטה. אחרת היינו נשארים כי גם הסוכנות של Britz  מאוד קרובה אליהם וזה היה יכול להיות נוח. ניסים הציע שאסע דרך כביש האגרה כי זה מקצר. ניסינו להימנע עד עכשיו מלנסוע בכביש אגרה כי הפרוצדורה של התשלום מסורבלת וזה יותר מידי אדמיניסטרציה. בקושי רב נפרדנו. לפני שנפרדנו הם הפתיעו עם מתנות לילדים. היה מושלם קרן אמרה. אין מילים. אירוח מושלם. יצאנו בדרך המהירה עם האגרה ונסענו בחושך בתוך מנהרות. היה מורט עצבים. לנסוע בלילה שאני לא רגיל במנהרות צפופות כשאני עוד קצת מעורפל. ממש מטורף. אולי הייתי צריך להמתין עד קצת לפני שיצאתי לדרך. אולי לא הערכתי נכון. כשהגענו ,קרן אמרה צריך לברך ברכת הגומל. הגענו בסביבות תשע וחצי. למה אני חייב לאתגר את עצמי שוב פעם? לנהוג בלילה, במנהרות ארוכות וצפופות בעיר גדולה עם תנועה במשאית של חלבן? הרי השתדלתי לא לנסוע בחושך ארבעה חודשים.

יום משוגע – כבר 11 רק רומי נרדמה. כולם מתרגשים ועדיין בכיף מהמפגש המקסים. קרן מבחן על הבוקר. אני לתפעל שלושה ילדים. לנסוע לbritz על הבוקר להחזיר את הקרוואן ומשם לדירה שלנו בסידני. כל התיקים בדירה. זה היה חכם. אני בונה מיטה לעידו בפעם האחרונה. קרן מחלקת כל מיני מצרכים לשכנים הולנדים שעושים טיול קרוואן של שלושה חודשים. גם קרן השאירה מתנות לטליה ונתנאל. אוהל נסיכות ועוד צעצועים שלא יכולנו לקחת הלאה לניו זילנד. איזה יום מטורף. שכחתי כבר שהיינו צפונית לסידני הבוקר על החוף. אריזות. נסיעה לדירה, לחברים שהיה ממש מקסים ואז נסיעת האימים בחזרה. יום משוגע. יום טוב בסך הכל. החיים יפים מותר ליהנות הכל בסדר. לילה טוב. לפני שנרדמנו עידו אומר – “אבא, אל תדאג אני יעזור לך מחר.”. אין עליו.

20140117_182754  20140117_181927  20140117_182742

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s