להיות הכי קרוב לטבע

להיות הכי קרוב לטבע

שבוע 40, היום ה-278 למסע – יום שלישי, 07 בינואר
ג’ינדה-ביין– Jindabyne – Snowy Mountains

שלוש עד שש – שלוש בלילה. רומי שוב מרטיבה ומעירה אותי ואת קרן. לילה שני ברציפות. אני וקרן לא מצליחים לחזור לישון. היא קפואה. אני מדליק מזגן חימום. האנדרואיד מכריז ש5 מעלות בחוץ ומרגיש כמו מעלה אחת. כבר חמש. אני נכנע ויורד מהסוויטה. עידו מחופר בשק שינה. רומי למעלה עם קרן. עדיין חושך בחוץ. היום יום שלישי. בחמישי או מחר צריכים להתחיל לנסוע לסידני. יש כ500 ק”מ עד סידני אז או שבחמישי ניסע המון שעות או נחלק את הנסיעה לשתי נסיעות. תלוי מה נעשה ביומיים הקרובים. קרן מספרת שכל ההורים בכיתה של עידו מתלוננים על המורה לחשבון. מבחנים קשים מידי עם נטייה להכשיל את התלמידים. חוסר סבלנות כלפי ילדים כך שהם כבר לא רוצים לפנות למורה כשאינם מבינים. גם ילדים מחוננים מקבלים ציונים לא גבוהים. ילדים כבר משמיעים את המשפט אני שונא חשבון. אני שמח שחסכתי מעידו את זה השנה אך מה יהיה שיחזור לא ברור. ההורים רוצים לפעול בנושא. הסיכוי להערכתי שהמורה תוחלף שואף לאפס במערכת הקשוחה והמסורבלת של מערכת החינוך. אלא אם כן ההורים יפעלו באגרסיביות מה שלא נראה לי. זה מבאס נורא שאצטרך לשלוח את עידו לשם. רוב הסיכויים שהמנהלת והמחנכת ימרחו אותם טוב טוב עם הבטחות שיהיה בסדר ויהיה שיפור ועד שלא ירגישו תיגמר השנה. זה מה שפוליטיקאים ומנהלים יודעים לעשות היטב. למרוח. מנהלים שלא מסוגלים לשנות באמת. יצאתי למקלחת חמה ארוכה. יש טיפה אור בחוץ אבל רואים את האגם היפה שמולנו. מזכיר קצת את הכינרת רק שהאגם פה תכלת. אני חוזר וכבר אור יותר חזק אבל עדיין לא אור מלא. אני חוזר. קרן ישנה. עשרה לשש. אני יוצא לעשות סיבוב על יד האגם. הבנתי פתאום כמה השתנתי בנושא הקמפינג והטבע. בהתחלה חיפשתי רק big4 שזה עם הכי הרבה facilities נוחים ועכשיו אני מחפש הכי טבע שיש. הכי קרוב לטבע. גם בbig4 היינו בטבע אבל דרך פילטר מערבי כלומר הנוחות המערבית ופתאום השתנתי ואני מחפש יותר קרוב לטבע על חשבון הנוחות. לא יודע איך זה קרה אבל זה הבשיל בימים האחרונים. פתאום אני מחפש רק את המקומות בתוך הפארקים הלאומיים שבתוך שמורות הטבע. גם יש לי יותר חשק לטרקים ארוכים רק שאי אפשר עם הילדים.

עוד קצת בוקר – שש בבוקר וכבר יש חברה שחותרים באגם. מקסים. עשיתי סיבוב ברגל פה על טיילת על שפת האגם. האצבעות ברגליים שלי קפאו. חזרתי לקרוואן. כולם ישנים. אני מזמין מלון ללילה הראשון בניו זילנד. אני כותב שני פוסטים קצרים. כבר שבע וחצי וכולם פה עדיין ישנים והמזגן דולק על חימום. שמונה ורבע רומי קמה. עידו גם קם בשמונה וחצי. אני מכין לרומי סלט. קרן ועלמה עדיין ישנות כבר תשע. הבנות סוף סןף קמות כבר תשע ורבע. אני מכין לאכול ומדיח כלים. כבר עשר ורבע. לא ברור לאן. הלכנו כולנו לטיול קצר על יד האגם. נתנו לנו להישאר עד 11 אז יש לנו עוד עשר דקות וניסע מפה. קרן מציעה שנשכור אופניים ונרכב סביב האגם. נשמע מדליק. הולכים לברר.

טיול קצר בטבע וממשיכים – יצאנו לא מוצאים את השכרת האופניים.  קרן ירדה לקנות לחם וביצים. מחכים בחוץ, עושים סיבובים כי אין מקום למשאית של החלבן. נסענו כרבע שעה והגענו לפארק הלאומי. אנחנו  עושים מסלול בטבע של 2 וחצי ק”מ. עלמה בוכה. ממש לא רוצה לטייל ברגל. לי כל צעד כואב בכף הרגל בגלל הסדק בעור. מסלול יפה. עידו כבר ממש נהנה ללכת ולטייל. אנחנו נזכרים בתחילת המסע בקו-פי-פי לview point  שהוא לא רצה לטייל שם בכלל. המסע הזה גרם לו לאהוב לטייל בטבע. 12 וארבעים קרן חזרה עם הבנות אני ועידו המשכנו במסלול הקצר. היה ממש כיף ללכת עם עידו. בכלל אני יותר ויותר נהנה לטייל בטבע כמו שאף פעם לא נהניתי. חזרנו התחלנו לנסוע הלאה לכיוון סידני. שתיים ועשרה עצרנו במקדונלד ב Cooma עוד עיירת סקי מנומנמת. מקדונלד שולט פה באוסטרליה לגמרי. אין עיירה בלי סניף.

מקום חלום ומדורה – חמש ורבע הגענו למקום חלום. אנחנו כ30 ק”מ  מבירת אוסטרליה קנברה שבטריטוריית ACT  כלומר Australian Capital Territory מתישהו אתמול עברנו מויקטוריה לNSW  והיום ל ACT. אנחנו בשמורה על נחל יפה. קמפינג מקסים ואפשר מדורה. עידו הלך לבדוק את המים. לא קר אבל יש רוח. אני מקווה שיאפשרו להדליק אש. רומי ועלמה הלכו לאסוף ענפים למדורה. הדלקנו את האש. המתקן אש פתוח בצד אחד ויש רוח חזקה. עשן כבד מגיע אלינו. גם מסוכן עם הרוח החזקה. בקיצור מדורה משובחת לא תהיה. רק הפירומן הקשה יושב על יד המדורה. הילדים בפנים וקרן הלכה לערוב לפלטיפוס שנמצא פה ויוצא לקראת השקיעה. פעם אחרונה שחיכינו לפלטיפוס היה בסוף ספטמבר עם אלי ונרדה ב Finch Hatton בקווינסלנד. כבר שבע ועשרים והרוח ממש חזקה.

לבד מול האש – שמונה וחצי אכלנו מרשמלו צלוי ומחכים לתפוחי אדמה, בצל ובטטות. המדורה לא כזאת גרועה אבל יש המון עשן. אני נהנה לשבת מול האש. החנית שיצרנו עובדת מצוין. יש משהו מרגיע נורא בלשבת בתוך הטבע כחלק מהטבע ולבהות במדורה. שלווה ענקית. ממש כיף. אין זמן. אין מקום. משהו קרה לי בשבוע האחרון בקטע של הטבע. משהו הופנם. אני מרגיש הרבה יותר טוב בטבע ונמשך אליו הרבה יותר מפעם. משהו טוב קרה לי באוסטרליה. אני לא מבין איך אפשר לחזור לגור ברחוב בעיר אחרי כל זה. כמו קוף שנחטף מהג’ונגל ומהעצים אל העיר. תשע. אני מוסיף את הענפים האחרונים. מחשיך פה כבר בתשע ולא עשר כמו לפני כמה שבועות ובחוף. הבנות יתקלחו בקרוואן. הגדולים רק מחר כי אפילו אור אין במקלחות פה. לא נורא. נסריח קצת ממדורה. אינטרנט גם אין פה. מי צריך בכלל. מדורה יש. טבע מהמם יש. כוכבים יש. זהו. פתאום אני ניזכר שקמתי בשלוש בלילה היום. מטורף. יש אש אני שוכח הכל. כבר כמעט 10. הגחלים האחרונים של המדורה. אני מרוצה. אני מחכה שהאש תכבה לגמרי. אני סוגר את הגחלים ונכנס לישון בקרוואן.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s