טיול בפארק הלאומי בן-בויד

טיול בפארק הלאומי בן-בויד

שבוע 35, היום ה-243 למסע – יום שלישי, 03 בדצמבר
עדן– החוף הדרומי – Eden– South Coast

מדיטציה מול האגם – אני פותח את היום עם מדיטציה משובחת של 20 דקות מול האגם. רק עם עצמי. שקט. בלי מוסיקה. בלי כלום. רק הטבע הקסום שמסביבי. אושר. שקט. נעים להיות. יש פה כמה חבר’ה שמקפלים את האוהלים שלהם. יום יפה ובהיר. המון ציפורים מצייצות פה. מושלם למדיטציה. רעשי טבע. שקט ללא מחשבות. רק נשימות. אושו מסביר בספר שלו על יסודות המדיטציה. לא משנה הטכניקה אבל שלושה עקרונות חשובים להיות רפוי ורגוע, להיות ערני ולחכות כלומר לשמור ולא להיות שיפוטי. Relaxation, watching and no judgment. פשוט לצפות במה שקורה אבל בלי מתח ללא קונפליקט ולא להתנגד. אושו המציא המון שיטות למדיטציה אבל עדיף לשבת ולא לעשות כלום. אבל האם אתם יכולים באמת לשבת? הוא שואל. אם כן שבו אם לא יש הרבה צורות אחרות. שאתה יושב בשקט המיינד שלנו מייצר המון רעש כהתנגדות למצב הלא טבעי שלהיות בשקט. מי שלא רגיל ומאומן בזה. אני כבר מאומן ומיומן. אז ישבתי בשקט שלי הבוקר. כבר שבע ורבע ואצלי פה כולם עדיין ישנים.

20131202_060700

מה בתוכנית היום – היום נמשיך הלאה למרות שהייתי נישאר. גם עידו אמר לי בערב שהיה רוצה להישאר. אבל אמרתי לו שעדיף להמשיך. עדיף שיהיה לנו טעם של עוד מאשר טעם קצת מר שהתעייפנו מהמקום. זה קרה כבר כמה פעמים. אז נמשיך הבוקר. אלי ונרדה רוצים לטייל בשמורת הטבע שעל ידינו Ben Boyd כנראה שנצטרף למסלול הליכה ואחר כך נמשיך דרומה. עוד כ500 ק”מ אנחנו במלבורן. אני מכין לי ולקרן קפה. היא ורומי כבר ערות. אני לוקח את הקפה איתי לאגם. אלי ונרדה באים אלינו לקפה על הבוקר. אנחנו מנסים לתכנן את היום והימים הקרובים.  עד תשע אני מנסה לתכנן מסלול לחודש וחצי שנותרו באוסטרליה. יושב עם המפה שסימנתי בה מלא עיגולים כשהיינו בגולד קוסט ומנסה להבין איפה נהיה ומתי.

יוצאים לפארק הלאומי בן-בויד – ארוחת בוקר זריזה. מקפלים הכל למרות שכנראה בסוף כן נחזור לכאן. עשרה לעשר, ניסע קצת לטייל באזור ונחזור אחרי הצהריים. בינתיים הילדים פה משחקים להם בגן השעשועים. עשר יוצאים. רבע ל11,  אחרי כחצי שעה נסיעה הגענו לתחילת מסלול הליכה. נועה הצטרפה אלינו לנסיעה.  התחלנו קצת לצעוד. אחרי 300 מטר מגיעים למגדל יפה. עידו מספר לנו את סוף הסיפור “שרה גיבורת ניל”י” שסיים לשמוע בנסיעה. כבר 11 ועשרים. מגיעים עד הקצה ורואים נופים של ים, מפרצים וסלעים בצבע בורדו חזק. קצת מתחיל להיות מעונן פה. הלכנו קצת בשביל מיוחד עם נופים של צוקים וים. לרומי קצת קשה אז קרן ורומי חזרו בחזרה בעשרה ל12. אני המשכתי עם כולם. זה מסלול של 4.5 ק”מ כל כיוון.

20131203_110938 20131203_111611

הולכים במסלול ואני ממציא סיפורים – 12 ועשרים רואים את המגדל כבר מרחוק. עלמה מבקשת ממני שאקריא להם סיפור. חמודה, היא מתכוונת שאמציא להם סיפור כמו שאני הרבה פעמים עושה. אני שואל את כל הילדים, עידו, עלמה, נועה, פלג ואלמוג איזה מרכיבים הם רוצים בסיפור. עידו עונה סוכן חשאי ועלמה פיה. אני ממציא להם סיפור משובח מכניס גם את אלמוג ופלג לתוך הסיפור. לאלמוג צמחו זנב ואוזני חמור ופלג בסיפור מצחיק את כולם. יש גם שמשון ויובב וגם שועל. הילדים הולכים ומקשיבים להמצאות שלי. בשלב מסויים עידו מתעצבן כי הסיפור הכיל קוסם במשום סוכן חשאי וממש נעלב והלך אחורנית במסלול. גם עלמה החלה לבכות משהו שקשור לפיה שלה. בקיצור ממש לוקחים פה קשה. הפסקתי לספר. בינתיים אנחנו מתקדמים במסלול והמסלול נהיה יפה יותר ויותר עם צוקים של סלעים אדומים ועצים מיוחדים. עכשיו הילדים רוצים את סיפורי משה הפ’לוצר. אמרתי להם שאלא סיפורים רק שהייאשוש גדול במיוחד. בסוף גם סיפרתי להם על משה והפלוצים שלו וכולם מאוד צחקו. התחילו עננים יותר כבדים. אני משגע את עידו על מנהרת זמן שבעצם קפצנו לעתיד וירד כבר גשם. פתאום מתחיל לרדת עלינו גשם. אנחנו מסתתרים מתחת עץ ואוכלים ממתקים. עוגיות אוראו ותפוצ’יפס.

20131203_111833 20131203_125908 20131203_125918

מפרץ עם סלעים אדומים, מערה, מים שקופים וקיפודי ים  – כבר אחת וקצת התבהר ואני קצת מפעיל את הילדים עם משחקי אסוציאציות. כבר אחת הגענו למפרץ מקסים. התבהר קצת. יש פה סלעים אדומים, נורא מיוחד. קרן מעדכנת בטלפון שרומי והיא ציירו ועכשיו רומי רואה סרט. המסלול הליכה ממש יפה פה רק מלא ברחשים מציקים. אחת ורבע הגענו למפרץ מדהים עם סלעים אדומים וים מקסים ופרוע. אני טיפסתי על הסלעים והלכתי להתבודד במקום הקסום הזה. נועה ועלמה התיישבו לשחק ועידו עם הבנים. גיליתי פה מערה ומים שקופים וצלולים וכמה קיפודי ים. מהמם פה. איזה יופי. מאוד מיוחד ושונה. נשארנו ליהנות מהמפרץ לחצי שעה.

20131203_130203  20131203_132906  20131203_133626

 20131203_130253  20131203_130738  20131203_130928 20131203_131519  20131203_132556

האם לחזור במסלול או להמשיך – עשרים לשתיים ממשיכים הלאה. מתלבטים האם לחזור במסלול חזרה כ3 ק”מ או ממשיכים לחפש שביל עפר שאמור להוביל לכביש הראשי. אני חשבתי לחזור. אלי התעקש להמשיך. ממשיכים. פגשנו אוסטרלית מבוגרת שמטיילת לבד. שוחחנו איתה והמשכנו.  שתיים ועשרים מצאנו את השביל והולכים בו כבר רבע שעה. אולי קרן תצטרך לבוא לאסוף אותנו או שאני ואלי נרוץ בכביש להביא את המכוניות. השביל הזה אמור להתחבר לכביש. גם חייבים סופר כי אין לנו ממש כלום. מתחיל להיות מאתגר פה. הילדים כבר רוצים להגיע. שתיים 37 עוד כ-ק”מ אחד. מלא זבובים וחרקים הורגים אותנו וגם חם. אם אתה נעצר כל הזבובים והחרקים עלייך אז כדאי להמשיך לצעוד. הדרך פה סתם משעממת. הדרך היפה והמיוחדת הסתיימה שהתחלנו את שביל העפר.

20131203_144939 20131203_144025

קרן מגיעה לאסוף אותנו – אני שולח הודעה לקרן שתבוא לקחת אותנו ובדיוק באמצע מת לי הטלפון כי הסוללה נגמרה. היא קיבלה את ההודעה ויצאה אלינו. כולם מחכים לה שתגיע להציל אותנו. בינתיים עוברות כל הזמן משאיות ענקיות עם בולי עץ. הנה היא באה! כולם בצד הכביש מחכים לה. איזה שמחה! כולם עולים לקרוואן שלנו ואני נוסע לוקח את כולם לקרוואן של אלי ונרדה במקום שחנינו. עוצרים.  הילדים של אלי ונרדה מתים מרעב. הם מכינים להם צהריים. אנחנו מחממים את הפסטה של אתמול אבל רוצים כבר לצאת. כבר שלוש ועשרים. ארבע ועשרים הגענו בחזרה לעדן אחרי חצי שעה נסיעה. קודם קניות. כולם יחד. כמעט שהגענו לקופה גם אלי ונרדה מגיעים לסופר עם הילדים. יש פה רק סופר אחד אז ברור שניפגש פה. גם להם אין כלום. צריך לזכור שאנחנו משפחה עם מקרר קטן שכל שלושה / ארבעה ימים נגמר האוכל. אז כל שלושה ימים כל המשפחה בסופר. זה טיול קרוואנים וסופרמרקט. לי יש שתי אפליקציות באנדרואיד: Coles  וWoolworths  שאילו הרשתות המובילות באוסטרליה. באמצעות האפליקציות אני מוצא סופרמרקט קרוב אלינו.

שוב חוזרים לפארק מול האגם –  חמש. מגיעים שוב לאותו פארק קרוואנים מהמם על האגם. אני עייף ורעב. עידו והבנים ישר לקחו אופניים ונסעו פה כל עוד יש אור. אני וקרן מסדרים את הקניות ומכינים לאכול. מג’דרה וסלט ירקות. טוב זאת קרן שמכינה. אני מנשנש חמוצים וטחינה. התחיל לרדת גשם חזק. קרן מתלוננת שמשהו עוקץ אותה בציצי. אני מסתכל ועלוקה קטנה כמו זאת שנדבקה לעלמה לפני חודש מוצצת לה את הדם. שלפתי אותה עם הידיים. עכשיו שורף לה.  רומי ועלמה משחקות בתוך הקרוואן. עכשיו עידו גם הגיע כי הגשם חזק מאוד. כבר שש.

אצבע תקועה בדלת – עלמה הולכת לקרוואן של אלי ונרדה. פתאום בכי חזק. קרן רצה לשם, הם חונים כ15 מטר מאתנו. קרן צועקת בהיסטריה “בן! בן!”. אני מזנק מהקרוואן שלנו וטס אליה. אצבע של עלמה תקועה בדלת הרשת של הקרוואן. יש שתי דלתות, דלת הקרוואן ודלת הרשת שפנימית יותר. היא דחפה אותה והדלת של הרשת ננעלה לה על האצבע. קרן קוראת לי כי היא לא מצליחה לשחרר את האצבע. אני הגעתי בספרינט הכי מהיר שלי. אני גם לא מצליח לשחרר את האצבע ועלמה צורחת ונאנקת מכאבים. בערך כבר חצי דקה היא עם האצבע תקועה. פתאום נרדה מגיעה. היא הייתה במטבח המחנה ושמעה את הצרחות. גם היא מנסה ולא מצליחה. היא צורחת “אלי! אלי!” כי גם הוא במטבח המחנה. אני קפוא. מנסה לשחרר ולא מצליח. נרדה מזיזה את הדלת והאצבע משתחררת. פתאום אני מבין שיש לי כאבים עצומים בברך שמאל. אני מביט ורואה חתך עמוק באורך 3 ס”מ ודם. לא הרגשתי כאב בזמן שעלמה הייתה תקועה אבל שהגעתי בטיסה אליה נתקעתי בחוזקה במדרגה ופצעתי קשה את הברך. מדהים איך לא שמתי לב כל עוד עלמה צורחת וזה נמשך כדקה. הגוף משחרר אדרנלין ואנדורפינים כדי שתצליח לתפקד במצבים קשים. עכשיו כל הפארק בא לראות מה קרה. מביאים לנו קרח. אני כמעט מתעלף מכאבים. שנינו יושבים פצועים. האצבע של עלמה בסדר גמור. אני גם אהיה בסדר. קרן מטפלת בשני הפצועים. אני רואה כוכבים מכאב. עלמה בוכה עוד כחצי שעה ומסתבר שנתקעו לה שתי אצבעות ולא אחת.

יושבים בחוץ בכיף עם יין – רומי לא יכלה להירדם בגלל ההמולה שנוצרה. הילדים נרגעים עם דרדסים למעלה. כבר תשע וחצי. אין כבר גשם ומאוד נעים בחוץ ולא קר. אני וקרן מתכננים לצאת ולשבת קצת בחוץ. גם אלי אמר שיצטרף. יושבים עם אלי ונרדה ומקשקשים בכיף עד 11 וחצי. גם הרשינו לעידו להצטרף קצת. רק 15 שעה. הוא חמוד ורוצה להיות עם הגדולים. שתינו יין וצחקנו.

One thought on “טיול בפארק הלאומי בן-בויד

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s