Fraser Island – טיול ב

 טיול ב Fraser Island

שבוע 28, היום ה-193 למסע – יום שני, 14 באוקטובר

חפירות על הבוקר – אני מתעורר בארבע. ישנתי כשבע שעות.  כבר כואב לי הראש מלישון. הראש מלא מחשבות. מציק. בחוץ רוח חזקה. הרוח מידי פעם מנדנדת את כל הקרוואן. ירדתי מהמיטה בארבע וחצי. יושב בחוץ ומהרהר. אני מנסה להיזכר מה בכלל היה מאפריל ועד עכשיו. איך הכל פעל? מה היו הקשיים?  איך המשפחתון פעל. ניראה שנהיה קשה יותר להעסיק את הילדים. אולי רק נדמה לי. לא כל כך מבין. חופר בזה כשעה. כבר כואב לי הראש. רומי קמה בחמש ורבע. היא מתוקה נורא. אני שותה לי קפה בחוץ ומהרהר. רוח חזקה נורא ואי אפשר להיות בחוץ. גם קרן קמה ויורדת לעם.  שנינו משחקים עם רומי. כבר שש ועידו ועלמה ישנים. בחוץ מעונן קצת ורוח אנחנו קצת מתבאסים שכך נטייל היום.

נוסעים למזח של המעבורת – הכנתי כריכים לכל מקרה שהאוכל שנקבל לא יהיה אכיל. טפטף קצת גשם ועננים עדיין כאן. רומי מתקשה לבחור לשמלה. יוצאים לכיוון הקבלה כבר שבע ורבע. יש פה עוד משפחות שמחכות להסעה. עולים על האוטובוס בשבע וחצי. שמונה נוסעים כבר חצי שעה. אני מנומנם ויושב על יד עידו שמשחק באייפון. השמיים לבנים לגמרי מלאים עננים פעם ראשונה מאז שנחתנו באוסטרליה.  דווקא היום. באסה. שמונה וחמישה הגענו למזח. עולים על המעבורת. הכיסא של רומי אתנו. המעבורת דומה למעבורת שהינו בקו-צ’אנג בתאילנד אבל יותר קטנה. בהתחלה כל הולכי הרגל עולים ואחר כך קצת מכוניות עולות. כבר שמונה ורבע מחכים שהמכוניות יעלו. בינתיים רואים פה קצת דולפינים ששוחים בים. רואים את הסנפיר שלהם יוצא ונכנס למים.

20131014_072435  20131014_080801

מגיעים לאי – יצאנו לדרך. קר על המעבורת. מזל שקרן הביאה לילדים שרוול ארוך. הילדים אוכלים קצת כריכים. קרן אומרת לי – ממש משפחת אורנג’דה. כבר עשרים לתשע והשייט אמור לקחת כ30 דקות כלומר עוד כעשרים דקות. הים מאוד רגוע אבל נורא מעונן וקריר. אני סופר ומעריך שעל המעבורת כ150 אנשים. תשע ועשרה מגיעים ויורד קצת גשם. נכנסים לאוטובוס שהוא בעצם משאית שהוסבה לאוטובוס תיירים בגלל שכל הרכבים פה הם 4 על 4. האי פרייזר הוא אי מיוחד וענק ובעצם האי הגדול בעולם שכולו מכוסה חול ים.  אין כבישים באי. רק שבילים של חול ים ומלא יערות גשם מיוחדים.

20131014_095134

המשאית קופצת ומסיירים ביער גשם – נוסעים על חול של ים בשביל כזה. חול עמוק נורא. כל הזמן המשאית קופצת והמדריך-נהג אומר שזה עוד כלום לעומת ההמשך. הוא מסביר מיליון עובדות על האי ועל ההיסטוריה של האי. הוא נוהג ותוך כדי מדבר למיקרפון. יש רמקולים ברכב וזה ממש צורח לנו באוזניים. גם קר קפוא בתוך המשאית אוטובוס הזה. עשרים לעשר נוסעים לאיזה תחנה שהיו מעמיסים עצים בעבר. עצרנו כי האוטובוס לפנינו נתקע. לא קל לנהוג פה הנהג מסביר. כבר כמה דקות אנחנו לא זזים. חמישה לעשר יורדים לטיול של חצי שעה. רומי נרדמה בדרך לכאן. הדרך עוברת ביער גשם מיוחד ומקסים ביופיו. עידו החליט להישאר עם רומי ברכב. הוא עצבני קצת. המדריך סגר את דלת האוטובוס ואמר שלא יאכלו אותם הדינגו. הדינגו הוא כלב לא מבוית ובעצם סוג של זאב אסייתי. הוא מסוכן ויכול לתקוף ילדים. יש פה לא מעט שמסתובבים פה ויש שלטים שמזהירים. הסיור הקצר מדהים ביופיו ויש פה נחל עם מים מתוקים על חול ים. מטורף. מים שקופים ונקיים ומתחת חול ים לבן ודק. לא ראיתי דבר כזה. יפה ומיוחד. כולנו מקווים שעידו בסדר לבד ברכב עם רומי ולא התחרפן. ראינו גם נחש גדול בדרך. נחש python.  חזרנו. רומי ערה ועידו בסדר. כבר עשר וחצי ממשיכים.

קשה לראות אבל זה נחל של מים מתוקים וחול ים בתחתית:

20131014_100635

20131014_102314

להיזהר מדינגו:

 20131014_102319

נוסעים על החוף – באמת מאוד מיוחד פה. אף פעם לא ראיתי עצים כאלו ויער גשם כזה. עוברים ליער אחר. עכשיו נוסעים על החוף . זהו הכביש במהיר פה. כבר כ20 דקות במהירות של 40 עד 80 קמ”ש. דווקא על יד הים החול הוא קשה ולא עמוק ואפשר לנסוע מהר. עידו נרדם ועלמה מנשנשת ענבים. החוף רחב מאוד ובטח ביום יפה יותר הצבעים יפים יותר. מסוכן לשחות פה מסביר המדריך יש המון כרישים מסוגים שונים. כבר 11 ורבע עדיין נוסעים על החוף. יש פה רצועות חוף מהממות של עשרות ק”מ. יש מידי פעם אנשים עומדים על החוף. מים עד הברכיים וחכה במים. דגים פה חובבי דייג.  עצרנו לראות ספינה טרופה על החוף. צילמנו והמשכנו. המדריך מסביר את הסיפור סביב הספינה אבל לא הבנתי כמעט כלום. כבר עשרה ל12. שוב עוצרים לראות מין גבעות חול בצבעים שונים ומיוחדים . עכשיו ניכנס טייס של מטוס קטנצ’יק ומציע טיסה ב75 דולר לרבע שעה. רק אחד מעוניין פה במשאית אוטובוס שלנו אבל צריך שתיים לפחות.  זהו חוזרים בדרך של החוף לאיזה ריסורט לאכול צהריים. מסתבר שלא חוזרים בינתיים. עצרנו בדרך בחוף על יד נהר שנשפך לים. הבנות החליפו לבגד ים והשתעשעו קצת במי הנהר והחול. אני שוחחתי קצת עם זוג שוויצרים עם שני ילדים שחונים מול הקרוואן שלנו. הם פה לשלושה שבועות עם שני הבנים שלהם. אחד בן 9 והשני בן 11. סיפרתי להם קצת עלינו. קרן ביקשה שאצור קשר ואשוחח איתם אז נעניתי לבקשתה. כבר 12 וחצי וכולם רעבים נורא.  לא קיבלנו כלום לאכול. היינו בטוחים שנאכל פה בוקר וצהריים. מזל שהכנתי כריכים. השמיים קצת התבהרו שזה נחמד.

20131014_114341 harvey-bay 077

השמיים מתבהרים – כבר אחת והשמיים בהירים. עכשיו אפשר לראות כמה יפה החוף פה. הצבעים השונים שבמים. המדריך מסביר שיש בו-פה לצהריים ועלמה מתלהבת. אחד ועשרה מחכים שהמטוס הקטן ינחת פה. הסבירו קודם שיש רק שני מקומות בעולם שבאופן מסחרי ממריאים מהים ונוחתים בים וזה פה באי פרייזר ובסקוטלנד איפשהו. נכנסנו לאכול צהריים. מגעיל ת’מוות. כמו חדר אוכל צבאי אבל ממש רע. אכלנו משהו. קנינו גלידות בחוץ. רציתי לחטוא בגלידה וקניתי בטעות וניל במקום שוקולד. נתתי לקרן. רומי התבכיינה על שלה. אכלתי את שלה בלי חשק. זה לא היום שלי. באסה. שתיים ועשרים על האוטובוס כולם חיכו רק לנו פעם שלישית היום. המדריך כבר עושה לנו פרצופים. עלמה ישבה על יד רומי אבל הולכת להיות דרך קופצנית במיוחד אז המדריך ביקש שקרן או אני נשב על ידה.

harvey-bay 123 harvey-bay 096 harvey-bay 132 harvey-bay 150

לאגם מקנזי – נסענו בדרך סופר קופצנית אבל יפה מאוד. העצים פה ביער הגשם מאוד מיוחדים.  הם גבוהים נורא וישרים כמו פלס. אין ענפים לכל אורך הגזע עד כמעט לצמרת. אני כמעט נרדם בדרך. הקפיצות המטורפות מרדימות אותי באופן לא ברור. הגענו לאגם מקנזי. אחד האגמים של מים נקיים ממי גשמים. העור שלך הופך רך שאתה במים. קרן נשארה עם רומי ברכב כי היא ישנה. שחיתי קצת. עידו ועלמה גם נכנסו למים. החול הלבן של האי גם פה כמובן וגם בתוך המים. זה יפה שגם בתוך המים החול הוא לבן גם שהוא רטוב. בדר”כ אתה רגיל להוציא חופן חול מהמים ויוצא בוץ חום. פה יש בוץ לבן. האגם מטריף כל כך יפה ונקי. האגם ממוקם באמצע יער גשם מהמם. אין מה לומר זה אי מיוחד במינו ולא ראיתי אי כזה אף פעם. קצת כמו אי של הסדרה אבודים כאן. עצים בני מאות שנים עם גזעים ענקיים. יער צפוף עצים וצמחייה וכל הרצפה היא חול לבן דק של ים בכמויות. רציתי שגם קרן תראה את האגם אז חזרתי לרכב לשמור על רומי. זה כ200 מטר הליכה מהאגם לרכב. בדרך קרן הגיעה עם רומי כי היא התעוררה.

harvey-bay 169

בחזרה, הרוח שכחה – ארבע ועשרה אנחנו מחכים למשאית-אוטובוס בחזרה. בסך הכל משתי עשרה בצהריים נהיה בהיר וממש נעים באי אז טוב שיצאנו. אני חושב לעצמי. שוב נסיעה קופצנית הגענו לסירה בעשרה לחמש. חצי שעה של הפלגה מאוד נעימה בשקיעה. שש ורבע בחזרה בפארק שלנו. קרן מכינה אורז פרסי ואפונה. אני קצת עוזר לה. אני דיי מעולף. עידו עם ספר חדש שהורדנו לו במיני אייפד. השביעיה הסודית. זהו. אוכלים מתקלחים ונגמר היום. גם הרוח נעלמה. איזה כיף  שאפשר לשבת בחוץ. שלושה ימים הייתה רוח עזה ומעצבנת.

harvey-bay 190 harvey-bay 197

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s