לחמנייה עם חומוס וחמוץ

 לחמנייה עם חומוס וחמוץ

היום ה-182 למסע – יום חמישי, 03 באוקטובר

בן פאר – מחולל שינויים – אתמול ראיתי סרט בלפטופ עד חצות. אז אני קם בשש וחצי. מאוחר לי נורא. כולם ישנים. אני אמור לצאת לרוץ 5 ק”מ אבל חם ומאוחר כבר. מה לעשות? שבע בול. כולם קמו פתאום ביחד. יאללה אני יוצא בלי לחשוב. יצאתי מהפארק לכביש. אחרי דקה ראיתי קנגורו גדול. הוא ראה אותי, נבהל וניתר עם שני רגליים לתוך החורשה. אני ממשיך על הכביש. אין מכוניות . נוף מהמם. אני לא מתרחק יותר מידי, אחרי 2 ק”מ אני מסתובב בחזרה . אני פוגש את אלי. הוא גם רץ. נתתי לו השראה וחשק לרוץ. אני אומר לו: אתה מלך וממשיך לרוץ. אני מגיע לשער של הפארק, כבר 4 ק”מ. אני מסתובב ורץ עוד חצי ק”מ. שוב פוגש את אלי. אני חוזר דרך הים. מתרחק קצת ורואה מפרצים וסלעים ענקיים. אני מטפס על הסלעים ומשקיף על הנוף. וואו, איזה יופי עוצר נשימה. אני חוזר דרך החוף וחושב לעצמי קצת על העתיד.
בן פאר – מחולל שינויים. תאריקה המציאה את המשפט הזה שהיינו בתאילנד. אני אוהב את הצליל הזה. אולי זה מה שאכתוב על כרטיס הביקור החדש שלי. אולי אהיה מאמן עסקי אישי ואאמן אנשים שרוצים שינוי בחיים שלהם. אקח אותם מנקודה א’ לנקודה ב’. הרי אני באמת מומחה לזה. אתמחה אולי באימון עסקי בהייטק למנהלים ואשלב את הידע שלי בתחום ניהול פרויקטים אג’ילי. אני משתעשע במחשבות האלו. אארגן לי את הלוח שעות כך שיישאר לי המון זמן לכתיבה. אולי אכתוב כמה ספרים בשנים הקרובות. בכל התחלה של ספר אסע למקום מבודד באיזה בקתה על חוף מרוחק או הר נידח שבהם כל מה שאעשה במשך שבועיים / שלושה זה לכתוב. גם את סיום הספר אעשה בדרך דומה. ואת כל מה שבאמצע אכתוב ביום יום. אולי. אני רק משתעשע ברעיונות. שותל אותם כמו זרעים במיינד שלי. אולי הם יצמחו. אולי לא. איפה בדיוק כל זה ייקרה? בארץ? באוסטרליה?

יש היום משימות – חזרתי בשמונה. כולם פה משחקים משחק הזיכרון. יאללה אני מנער אותם. קרן: צאי להליכה ריצה. עידו: שיעורים. אני מלביש את רומי ומנדנד אותה בערסל. היום נזוז מפה למקיי  Mackay שזאת עיר גדולה. חייבים קניות. אני רוצה לקפוץ למוסך של Britz שיתקנו את בעיית ניקוז המים של המזגן. אני גם רוצה לפרסם את הפוסטים האחרונים שהצטברו. בקיצור יש משימות להיום. כבר שמונה וחצי. עידו מכין שיעורים. קרן קצת ספורט בחוף . עלמה באייפד . רומי לא ברור. מקפלים הכל. אוכלים שאריות תוך כדי. סלט מקצת ירקות שנשארו. כריך חומוס מפרוסה אחרונה שנשארה. כבר רבע לעשר. מוכנים לתזוזה.

כותב פוסטים בחנייה של הסופרמרקט – מנסים על הדרך להתקשר למוקד של Britz אבל לא כל כך מצליחים. הגענו למקיי לסופר ענק. רומי ישנה אני נשאר איתה ברכב וכותב בלוג ומפרסם. גם מדבר עם השירות של Britz. קרן והילדים עושים קניות. כבר כמעט אחת בצהריים. הם חזרו מהסופר. הם קנו מלא מצרכים. הכי הרבה שקנינו פה . אחרי שהבנו מי נגד מי, הכל אפשר לקנות לתקופה ארוכה. סיימתי לכתוב ולהשלים את שלושת הימים האחרונים. הכנו פה מלא כריכים עם חומוס וחמוצים. רומי התעוררה מזמן עוד לפני שהם חזרו מהקניות. יאללה אחת כבר בא לי לעוף מהרכב. החבר’ה מ Britz קבעו לי רק למחר לטפל בבעיה.

כפריים שהגיעו לעיר הגדולה – הסופר פה הוא חלק מקניון ענק. יצאנו לקניות פה בקניון. קנינו קצת בגדים לילדים. שמלות לעלמה ורומי. בגד ים חדש לעידו ולעלמה. כבר שתיים בצהריים.  כבר שלוש קנינו כל מה שצריך . גם בושם חדש כי שלי נגמר וגם מגן פולירייזר חדש למצלמה כי הקודם נשבר. היה כישלושף לטייל בקניון קצת לחזור למקום הרגיל שלנו כי בשלושה שבועות האחרונים אנחנו כל הזמן בקמפינג בטבע. אנחנו קצת כמו כפריים שהגיעו לעיר הגדולה.

20131003_140847  20131003_141253

יורד גשם – ארבע הגענו לפארק על יד מקיי בחוף שנקרא blacks beach מקום נחמד על החוף. לא רציתי להתרחק כי מחר טיפול לרכב במקיי. מתמקמים. מחממים אוכל מאתמול. קצת מעונן וקצת מטפטף פה. השעה ארבע אבל מרגיש כבר שש. שמרנו את המקום האחרון לאלי ונרדה שיגיעו מאוחר יותר. לא שמענו מהם כל היום. גם להם יש סידורים. פתאום רוח חזקה שמעיפה פה הכל. מלא עלים עפים וגשם חזק. וואו. פעם ראשונה גשם באוסטרליה. קטעים. גם ברקים ורעמים. יותר נכון רעמים כי את הברק לא ראיתי אבל את הברקים שומעים היטב. גשם שותף עכשיו.  אני ניזכר שבארץ סתיו. העונה האהובה עלי. טוב בעצם הייתה האהובה עלי בילדות אבל היום אני אוהב את כל העונות. דילגנו בארץ על האביב ועל הקיץ. גשם מבול לא מפסיק כבר רבע לחמש. כולנו בתוך הקרוואן שומעים מוסיקה. איזה מדהים לראות את זה.

20131003_163105  20131003_163110

לגו ולצרוב דיסקים עם מוזיקה – חמש. אני ועידו שוב בונים את הלגו. כי הכל התפרק שוב. כבר חמש וחצי הגשם פסק ויש ריח טוב של נקי אחרי הגשם. שומעים מוסיקה ומרכיבים לגו. קרן בטלפון והבנות באייפד. אלי ונרדה עדיין לא פה. הגיעו בדיוק שהחל להחשיך. אני השתמשתי בצורב תקליטורים של אלי כדי לצרוב לי מוסיקה לרכב כי אין לו כניסה של אייפון.

שיו-אוו איזה קריזה חטפתי – אחרי שהשקעתי שעה וחצי, אני בודק את הדיסק הצרוב החדש והוא נתקע בטייפ המעפן של הרכב. יותר נכון דחפתי את הדיסק ולכן הוא נתקע.  הרדיו-טייפ נשאר במצב ביניים כך שאי אפשר לכבות אותו ושומעים רעשים של רדיו שלא קולט טוב. גם אי אפשר להנמיך את הווליום או לכבות. חייבים לעשות משהו אחרת נישן ונקום עם קולות רדיו משובש שאפשר להתחרפן מזה. כמעט שרפתי את הרכב מעצבים.. שמונה בערב. רומי נרדמה ואני בוער מעצבים על הרדיו טייפ של הרכב. סוף סוף אחרי שלושה שבועות אני מוצא דרך לשמוע מוזיקה באופן נורמלי בנסיעה ועכשיו זה נתקע? שיו-אוו איזה קריזה חטפתי. הלכתי לחוף להירגע. בחושך. רבע לתשע קרן הצליחה לפרק את המכסה דשבורד שמכסה את הרדיו טייפ והמזגן ועוד כמה. יש פה מלא ברגים מיוחדים שתופסים את הטייפ . הם בצורת כוכב כזה. מברג פיליפס רגיל או שטוח לא מתאימים. צריך מברג ממש מיוחד. גם מפתח אלן לא מתאים. חייבים מברג מיוחד לפתוח את הברגים כדי לשלוף את הרדיו-טייפ החוצה. חושך ואנחנו עם תאורה לא חזקה מנסים לתקן או להטיב את המצב. כשהיינו ביפן וטיילנו באחד הגנים מישהו שכח מין אולר עם כל מיני מברגים והחלטנו לקחת אותו באופן לא שגרתי. האולר הזה איכשהו הגיע לתא כפפות. אני מנסה את המברגים ויש אחד לא בדיוק מתאים אבל קרוב. יש! זה מצליח. איזה מזל. היקום אוהב אותך, קרן אומרת. אני כל כך בוער מקריז שאני אפילו לא מצליח לחייך קצת.  אני עדיין לא רואה איך אני מפרק את הרדיו הזה. טוב עוד קצת עבודת צוות שלי ושל קרן והרדיו בחוץ. הוצאנו לו את החוטים מאחור והוא ביצע התחול. יופי התקדמנו. עכשיו לפחות אפשר לסגור אותו או להנמיך את הווליום. עכשיו עדיין הדיסק תקוע בפנים. מנסים לשלוף אותו אבל ללא הצלחה עד שקרן לוחצת לחיצה ארוכה של כמה שניות על כפתור ה eject והוא מקיא את הדיסק החוצה. הללויה! סוף סוף אני מחייך. עכשיו רק נותר להחזיר הכל למקום. וואו איזה סאגה. תשע, נגמר הסיוט. לקחתי את זה ממש קשה, מעל לכל פרופורציה. לא ברור לי למה. אולי כי אני משתגע לנסוע בלי מוסיקה כבר שלושה שבועות? טוב קרן אומרת שאני מגזים כי בשבועיים הראשונים בקושי הצלחתי לנהוג אז מוסיקה לא הייתה אפשרית כל כך.

לחמנייה עם חומוס עם חמוץ – החזרתי לאלי את הלפטופ ואני אמשיך לצרוב מחר. בינתיים יש לי שני דיסקים עם כ230 שירים. התחלה טובה. כן אני משוגע. מסכן עידו באיזה שהוא שלב גירשתי אותו כי הוא צחק יחד עם קרן בזמן שהייתי בקריז. הם צוחקים שאני נטרף ואני לא מצליח לצחוק אלא רק להתעצבן. תשע ועשרים עידו ועלמה אצל החברים בתוך הקרוואן כי קריר ויורד גשם. הם רואים סרט שם. עלמה רעבה. אני מציע לה כריך חומוס עם חמוץ. קרן אומרת תקרא לפוסט הזה לחמנייה עם חומוס וחמוץ. כל היום אוכלים פה חומוס וחמוצים. קרן הלכה להתקלח ואני יושב בחוץ עם דייט קולה מנסה להירגע. עשר כבר. עידו יושב איתי ועם קרן בחוץ. כבר פחות קר. אני מסיים את היום עם הלפטופ. מכין מלא אוספים של מוזיקה. עוד 850 שירים ב7 דיסקים. מחר אני אשאיל שוב את הצורב של אלי ואסיים את המשימה הזאת.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s