מתרגלים לחיות אחרת

מתרגלים לחיות אחרת

היום ה-162 למסע – יום שישי, 13 בספטמבר

בוקר שני בקרוואן – אני קם בשש. קר פה נורא. עד רבע לשבע אני לומד את האנדרואיד החדש שלי. שבע ורבע כולם התעוררו חוץ מעלמה. אני ועידו מנסים לרוקן את המים האפורים ולמלא מים חדשים. מים אפורים זה מים מהכיור והמקלחת. אוקי, סיימנו לרוקן את מיכל המים האפורים ולמלא מים חדשים. כבר רבע לשמונה ועכשיו מכינים קפה. כנראה נודיע גם לפארק שאנחנו נשארים ליומיים נוספים. אני מתרגל לכתוב את הפוסט באפליקציה חדשה באנדרואיד שלי. לא ברור אם נשארים פה בפארק הזה או נוסעים למקום אחר. בינתיים עידו ועלמה לקחו פה רכב פדלים ומסתובבים בפארק. נהנים מאוד לנסוע.  עכשיו קרן לקחה את רומי לסיבוב גם. קרן אומרת זה היום כיפור שלכם.  כבר תשע וחמישה ואני מצליח להעלות קצת תמונות לבלוג. קרן צריכה גם לנסוע לבנק ולחתום על מסמכים לחשבון החדש שלנו.

20130913_071709 20130913_072059 20130913_084700 20130913_090506

מתקפלים ליציאה – רבע לעשר עידו ועלמה חוזרים. נהנו בטירוף. אני כותב קצת, מנסה לפחות. שוב אני מאתגר את עצמי, גם לכתוב בלוג בטלפון חדש וגם לטפל בכל ענייני הקרוואן על הבוקר. כבר עשר והילדים מתחרפנים. חם פה נורא. יש הבדל גדול בטמפרטורה בין הלילה ליום. סיימתי לכתוב את הפוסט של אתמול. זה מאוד קצר. מנסים להתקפל ומשום מה הגז פועל אחרי שסגרנו את הברז. אסור לנסוע עם ברז גז פתוח. טוב ניסיון שני ואחרי שתי דקות אין כבר גז. פשוט היו שאריות בצינור הגז. רבע ל11 ואנחנו מקפלים הכל למצב נסיעה. אסור להשאיר שום דבר בחוץ שלא ייפול בזמן הנסיעה. חמישה ל11יוצאים עם המפלצת הזאת. אני מקווה שהיום יהיה יותר קל לנהוג עם הGPS  . קרן עדיין בצ’ק-אווט.

שוב סידורים – אחד עשרה וחצי הגענו למרכז שהייתי עם עידו אתמול.  היה קל יותר לנווט אבל הנהיגה קשה עדיין. נכנסנו לקניון הנעים והיפה. חנינו ברחוב על יד. לא היינו בטוחים אם מותר להחנות מפלצת כזאת ברחוב. יש פה עוד מפלצת לא רחוק אז ניראה שיהיה בסדר. הכל רחב וגדול באוסטרליה ודיי מותאם למפלצות האלו. ישר לבנק כדי שקרן תחתום. הבנות פה משתוללות נורא אז יצאתי איתן החוצה מסניף הבנק. זהו גם לקרן יש כרטיס DEBIT  חדש והפקדנו כסף בחשבון החדש. עכשיו אפשר להפסיק עם הקשקוש הפרימיטיבי הזה שנקרא כסף מזומן. נשלם הכל בכרטיס מעכשיו. כבר רבע ל12. נכנסנו לקנות גם לקרן סים מקומי שיהיה לה אינטרנט. טוב גם קרן עם אינטרנט ושיחות בתוך אוסטרליה חינם אז אנחנו יכולים לדבר אחד עם השני בחינם. שאלתי אותה פעמיים אם היא רוצה גם לשדרג לסמסונג אבל היא לא רוצה. טעות גדולה לדעתי. כבר אחת בצהריים, אני ועידו ירדנו לשים עוד מטבעות כסף במדחן ברחוב כי הולך להיגמר. מול הקרוואן שלנו יש פאב מדליק כזה. כולם פה יושבים בפאב שותים בירה. חיים טובים פה באוסטרליה. אוכלים אוכל שמן, שותים מלא בירה, צוחקים, נהנים בצהריי יום מקסים. אחד ועשרים מזמינים לרומי לאכול אבל היא בקריז ולא מסוגלת לחכות. היא רוצה עכשיו והיא בוכה. מייללת “לא בא לי!” ב loop.  לא קל איתה ,היא מגיעה לקצוות תוך שניות.

עוד בקניון היפה – יש המון אוסטרלים שמנים מאוד קצת כמו האמריקנים. לא קצת שמנים, ממש שמנים. ממש אוביסטיים. כבר שתיים ואנחנו עדיין אוכלים פה. קרן הלכה עם רומי לשירותים והחליקה באופן קשה.  אני לא ראיתי אבל אישה מהביטחון באה לשאול אם אנחנו רוצים למלא דוח תאונה ואחרי עשר דקות הגיע עוד בחור מהביטחון לשאול שוב. זה נראה להם לא הגיוני שלא מלאנו דו”ח. אמרו שאם נתחרט בימים הקרובים אפשר עדיין.  קרן בסדר רק קצת רועדת מהנפילה. נרטבה לה קצת החולצה בגב. רומי עייפה וביקשה לעגלה. עכשיו כולנו עושים קניות ביחד בסופר ענק. איזה מבחר מדהים כבר כמעט שלוש. שלוש ועשרים בבית שחונה ברחוב. עם העגלה עד הקרוואן. מהעגלה לארונות ולמקרר. זה ממש נוח! אני גם ישר בבית ויכול לפתוח מקרר ולשתות תוך כדי. יש יתרונות לקרוואן.  מסדרים את הכל במקום. קנינו המון דברים לתקופה ארוכה. עכשיו לאן? לא ברור. אני נעזר בחבר האנדרואיד החדש שלי ותוך כמה דקות אני מוצא פארק קרוואנים חדש המרוחק כ20 ומשהו ק”מ מפה ואני מקבל הוראות ניווט. איזה חבר מהמם זה. עכשיו קרן יוצאת ועוזרת לי לנסוע רוורס לכיוון הרחוב שאני לא אדרוס מישהו או ידפוק איזה רכב.

20130913_154501 20130913_154512

נוסעים לפארק חדש – עשרה לארבע נוסעים לאתר פארק קרוונים אחר. מזל שיש לי את החבר החדש שלי. הוא ממש עוזר ואני וקרן יכולים להתרכז בנסיעה ההפוכה. ארבע ועשרה והגענו לפארק הקרוונים החדש. קרן יוצאת לברר.  אני ברכב עם הילדים. השמש באוסטרליה חזקה נורא והכל נורא בהיר ונקי. האזור פה מזכיר את שוויץ, הכל הררי, דשא ירוק וקצת פרות. נורא יפה אבל אני בעיקר מתרכז בנסיעה נסעתי רק 25 ק”מ אבל לא הזעתי כמו לפני יומיים. כבר ארבע מתמקמים במחנה החדש.  דיי פשוט פה. הכל מסודר בשורות כמו פלס. יש פה רק זקנים פנסיונרים שמנים במיוחד. אני חונה בלי בעיה קרן מכוונת אותי. יש פה אינטרנט שעובד אז אני מוריד מלא אפליקציות לחבר האנדרואיד שלי.  אני ועידו בטירוף עליו, לומדים להפעיל אותו ללא מגע מהאוויר וזה עובד. גוגל וסמסונג עשו עבודה מטורפת על המכשיר הזה, אפל הרחק מאחור. עכשיו אני עושה פזל עם רומי ועידו ועלמה משחקים יפה בחוץ.

אורז פרסי הערב – כבר מחשיך פה. כבר שש ורבע וקרן מכינה אורז פרסי. אני חותך סלט וקרן בדקה מכינה טחינה כרוטב לסלט. טעים מאוד וטעם של בית. יש פה נוף מהמם של הרים ירוקים. ממש פסטורלי. סיימנו לאכול כבר שבע וחצי. רומי ממש משתגעת ומשתוללת נורא. שקט פה נורא. קרן הלכה לקלח את הבנות. אני ועידו מקנפגים את האנדרואיד החדש. כבר עשר ועשרים ועידו ועלמה עדיין לא נרדמו. עידו נרדם היום במיטה הזוגית שבסוף הקרוואן ואני וקרן ישנים למעלה מעל הנהג. מאוד נוח שם. זהו יום כיפור נעשה פה. אין פה הרבה אטרקציות אבל אנחנו מעדיפים. רק נוף, שקט ובריכה קטנה.

2 thoughts on “מתרגלים לחיות אחרת

  1. היום יום כיפור, התלבטתי אם זה בסדר לצעוד, לצעוד זה בסדר, אבל אין מצב לצעוד בלי מוסיקה, זה המנוע ואין מצב לוויתור, זה או לצעוד עם, או לוותר, כמובן שלא וויתרתי, את מי זה מעניין עם אני צועדת עם אוזניות, אז צעדתי, והכל עבר בשלום,
    תמשיכו להינות, נשיקות
    אוהבת אותכם
    אמא

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s