משעמם בגן עדן

משעמם בגן עדן

היום ה-103 למסע – יום שלישי, 16 ביולי

מלך העולם – אני מתעורר בשש וחצי. קרן ורומי כבר ערות. אתמול אני וקרן נשארנו עד מאוחר. סוף סוף הצלחתי לא להירדם מוקדם. פותח את הווילון והנוף המדהים של הבריכה והים נגלה לעיני. גם החדר המהמם נעים למראה. מצעים לבנים בוהקים וחזקים. עשרה לשבע אני עושה צ’י קונג על הבוקר מול הבריכה והים במרפסת של החדר שלנו.  שבע ועשרה אני מנסה לרוץ פה בחוף. וואו איזה כיף. החוף מושלם לריצה. רצועה ארוכה של לגונה עם גלים קטנטנים. רוח חלשה והשמש מסתתרת מאחורי עננים דקיקים. אין כמעט אנשים. רק קצת סרי לנקים דייגים. אני מדבר איתם ומצלם את הפרצופים הסקרנים שלהם. אני שר לי בקול רם. אני מלך העולם. יש בי אושר אדיר ואהבה גדולה.

 037 018 019 033 030  028 029

השמחה והאושר נמצאים עמוק בפנים – אני נזכר במה שקראתי בספר של אושו אתמול. ב- Pleasure וב- Happiness ומה שאני חווה כעת זה הרבה יותר מזה. Joy הוא מצב פנימי ואינו תלוי בגורמים חיצוניים כמו בני זוג, כסף וכו’. זה פנימי ואני יודע עמוק בפנים שאני כבר שם. ה-Pleasure  וה- Happiness רק משדרגים אבל האושר נמצא עמוק בפנים. זה האוצר האמתי ופה במסע אני מגלה אותו יותר. פה אני מקלף עוד שכבות שנערמו ב40 שנה האחרונים. קרן אמרה הבוקר שהתעוררה שהיה לה כיף איתי אתמול בערב. סוף סוף לא נרדמתי עם הילדים והיה לנו זמן איכות והרגיש שכל המלון היה רק שלנו כי אף אחד לא היה שם בחוץ. אם אתם קוראים את זה. אתם בטח חושבים שיש לי המון מזל בחיים. אז לא! כל מה שיש לי עשיתי והשגתי בעצמי. יצרתי את המזל שלי ואני גאה בזה. אולי יש לי מזל שלא נדרסתי בכביש או מישהו ירה בי בשוגג או תאונה קטלנית אחרת אבל כל השאר אני הובלתי ויצרתי את המציאות של החיים שלי. הסיפוק בזה הוא עצום. תמיד עם קושי. עם המון מאמץ. קושי זה טוב. אבל עכשיו אני רוצה לעשות דברים יותר בקלילות, לא בחוסר מאמץ לחלוטין כי אז אין קושי וקושי הוא הכרחי אבל הפעם בלי לחץ. אני תמיד אומר שקושי זה טוב. קל זה רע. הפוך ממה שהרבה אנשים חושבים. מחפשים את הקל ולא מבינים שקל זה לא טוב. לא מביא לשום תוצאה טובה.

043

ספרינט ניצחון ורגע שיא במסע – זהו. אני חוזר מהריצה. מבסוט טי-לים. דופק ספרינט ניצחון עם fix you של קולדפליי שאני מאוד אוהב. אני צורח את המילים בחוף השומם, כמעט מזיל דמעות של אושר ורוקד לעצמי פה ריקוד ניצחון. אחד מרגעי השיא פה של המסע ושל החיים. אני חוזר מחויך מאוזן לאוזן למשפחתי האהובה. שומע את אביב גפן – גשם כבד עומד ליפול. עוד מעט, עוד מעט…. עשרה לשמונה אני בחזרה בחדר.

כביסה מקרקעת – כל החבר’ה שלי בסבבה בחדר. קרן עושה קצת כביסה. הבנתי שאין מה להציק לה עם זה שתפסיק כי זה מקרקע אותה ונותן לה להיות מחוברת קצת לאדמה ולקרקע במסע הנדודים שלנו. בהתחלה לא הבנתי את זה. עכשיו זה ניראה לי מאוד הגיוני ואפילו חמוד נורא. הייתי אומר לה. תתני כביסה במלון, למה את מכבסת? אני מזיע נורא אבל מחייך לגמרי. תיכף אני אקפוץ לבריכה להתרענן ולשחות. כמובן שאין אף אחד בבריכה. כולה שלי. יש פה רק מוסיקה שקטה ונעימה פה. שמונה אני נכנס לשחות. שמונה וחצי כל הילדים במים. אני חוזר חדר לקחת לפטופ לכתוב פוסט . נשיקה לקרן אומר לה: החיים שלך דבש, אה? היא אומרת כן . לא יכול להיות טוב יותר. רגעים של קסם.

טבעונות זאת מתנה – ההולנדים באים להיפרד. הם חמודים. שמונה וחצי ועוד לא אכלנו ואתמול פעם אחרונה אכלתי בשלוש. פעם שלא הייתי טבעוני כבר הייתי חושב על אוכל ומה אני יאכל. עכשיו אני אוכל בשביל לחיות ולא להפך. האוכל הוא לא עניין יותר אפילו שיש פה המון דברים טעימים. אני חושב שהטבעונות שלי זאת מתנה שלי לעצמי לגיל 40. זה קרה בספטמבר האחרון . זה קרה בספונטניות. קצת פחות מחודש מיום ההולדת שלי. אני זוכר שהתארחנו לארוחת חג ראש השנה אצל אבא שלי. היו בשרים על האש וזאת הפעם האחרונה שאכלתי בשר. ארוחת בוקר. היום אין בו-פה כי אין מספיק אנשים מסביר לי האחראי. ארוחת בוקר אנגלית. אני מסביר לו שאני וקרן לא אוכלים בשר, מוצרי חלב וביצים. ארוחת הבוקר היא ביצה, נקניקיות, מאפים שונים, טוסטים עם ריבה וחמאה, פירות, מיץ פירות וקפה. הוא אומר שיארגן לי אוכל סרילנקי במקום ביצה ונקניקיות. קרן לא רוצה. אכלתי. מסתדרים.

מומחה לצבע של שמיים – חזרנו לחדר. עידו ועלמה רואים צעצוע של סיפור בלפטופ. אני כותב בלפטופ השני ורומי נרדמת. כבר 11 וחצי. קרן עם אבקת נמר. אני מסיים לכתוב ועידו ועלמה מרותקים לסרט. היום טיפה מעונן אבל חם. שמיים לבנים ולא תכלת. אני כבר מומחה לצבע של שמיים.12 וחמישה סיימתי עם הפוסט שלי. קרן סיימה את אבקת נמר. אהבה מאוד. עכשיו שומרים לתאריקה שתקרא בתאילנד. רומי ישנה ועידו ועלמה עוד עם צעצוע של סיפור 3. 12 ועשרה ולא נעים לי מהים. אף אחד לא שוחה. אני הולך לשחות עכשיו. שחיתי קצת לבד. אחר כך עידו הצטרף. ים מהמם. שחינו ביחד ונהנינו מזמן איכות. אחר כך הייתי בבריכה עם עידו ועלמה ודיברתי ארוכות עם זוג חמוד משבדיה. סיפרו לי על המון על שבדיה. הימים הארוכים בקיץ. שיש אור גם בלילה וההיפך בחורף בקור המקפיא. אני שיתפתי בטיול מסע שלנו.

047

בבריכה – כבר עשרים לשתיים ורומי ישנה. מעונן היום ויש רוח. עכשיו אנחנו משחקים במשחק הזיכרון במרפסת. שתיים כבר, רומי קמה. עכשיו משחקים שיטהד. שוב מזמינים אוכל. נאכל בחוץ היום במסעדה ולא במרפסת. שתיים וחצי, מחכים לארוחת הצהריים. אני שוחה לי לבד בבריכה. המיינד שקט. רק מים וים. הרגליים קצת כואבות מהריצה. כאב טוב. מודיעות לי שהן קיימות. אכלנו, הייתה רוח חזקה. נמאס לנו מהאוכל פה. אין מבחר כמעט ואין שום מסעדה מחוץ למלון. גם מאוד יקר.

052 053 051

חצי שעה קסומה – שש כבר. אני הולך עם עלמה לאסוף אלמוגים. כל אחר הצהריים ישבנו שוב בבריכה. שש וחצי בחזרה. איזה חצי שעה קסומה. אוספים אלמוגים. נהנים מהשקיעה. מהרוח הנעימה. מהציפורים. מנוף של ים. מלנשום ולהיות בלי מיינד. הכל פתוח. נקי. היינו בכאן ועכשיו בלי מיינד. רק בחוויה. לבד על החוף המופלא.

משעמם נורא בגן עדן – כבר לקראת ערב. משעמם נורא בגן עדן. גם שומם פה. מרגיש נטוש. שקט של יום כיפור. מתחיל להעיק. היום שקט במיוחד. אז משעמם נורא בגן עדן. כולם כנראה בגיהינום. אולי עדיף גיהינום על השעמום של גן העדן? אני וקרן צוחקים על זה. כולנו רעבים אבל גם מאוחר וגם לא בא לנו שוב לאכול את אותן המנות. אנחנו מריצים פה צחוקים ואוכלים ביסקוויטים בחדר. כולם נרדמו. גם קרן. אני לבד. כותב ומסמס עם אמא. מחר יום חדש. יש לנו עוד שלושה ימים בגן עדן. שילמנו הכל מראש אז אין מצב לברוח מהגן הזה. לא במחירים האלו. נסבול בשקט. גם אין לנו מושג מה נעשה מיום שבת ועד הטיסה ביום שישי בבוקר. כמעט שבוע שלם שאנחנו לא כל כך סגורים על עצמנו. ניסיתי למצוא מלון אחר ב – Trincomalee שזה כשעתיים מפה, גם חופים בצד המזרחי. אזור צפוני יותר ויותר מפותח אבל אני לא מוצא מקום פנוי במקומות שווים.

4 thoughts on “משעמם בגן עדן

  1. כל מילה שלך בסלע, כל כך נכון שהאושר בא מבפנים ואינו קשור לשום דבר חיצוני. אנשים נוטים לחשוב שאם יהיה להם הרבה כסף הם יהיו מאושרים. מסכנים, אין להם מושג על מה הם מדברים. חיים שלמים עוברים להם ועדיין מחפשים את האושר בחוץ. והכל נמצא מתחת לאף. התמונות משגעות. תמשיכו להינות בגן העדן. מגיע לכם, הרווחתם את זה

    נשיקות וחיבוקים לכולם.

    אמא

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s