סוגרים חודשיים בהודו

סוגרים חודשיים בהודו

היום ה-78 למסע – יום שישי, 21 ביוני

בוקר רגיל במנאלי – קמתי אחרון. בשמונה וחצי. כולם ערים כבר. יום שישי. יום יפה. שמש. עידו הכין על הבוקר שני עמודים בחשבון ומאז עושה מקרמה. צמיד. רומי חמודה משחקת ועלמה מייללת ומעצבנת אותי נורא. אני עצבן. אני מבין שלא רצתי כבר חודשיים ואין סיכוי להתאמן פה. אני נוזף בעידו ששני עמודים בחשבון זה ממש לא מספיק. הוא עושה עכשיו קצת אנגלית. קרן מכבסת הבוקר. כל החולצות שקניתי פה במנאלי מורידות צבע שזה לא ייאמן. קרן אומרת לי – אתה רואה, בהודו אסור לקנות בגדים. תאריקה שולחת תמונות על הבוקר. לקרן יש מצב רוח טוב, לי לא כל כך. גם אמא שלי קיבלה את הברכות ליום ההולדת שלה. אני לוקח את עלמה ורומי ללילי. עידו ממשיך בחשבון וקרן מחכה למים כדי להתקלח.

005 012 015 017

כן למפלים, לא למפלים – קרן גם הגיעה. נחמד פה הבוקר. כולם נהנים. כבר 12. התוכנית היום לבקר בואשישט, טיול במפלים. 12 וחצי לקחתי את רומי לחדר לישון צהריים. קרן, עידו ועלמה נשארו אצל לילי עם מלודי. אני עם מפה ומדריך Lonley Planet מתכנן את המשך הודו. עשרה לאחת, רומי נרדמה. אחת ורבע כולן חזרו. שתיים רומי עדיין ישנה. עידו ועלמה באייפד משחקים שיטהד. כבר כמעט שלוש. רומי ישנה. עידו ועלמה משחקים מדהים ביחד. אני עם מוסיקה. קרן לא מוצאת את עצמה. כבר מאוחר ואני רעב. אולי כבר לא נספיק ללכת לואשישט היום. לא נורא. אפשר גם מחר.

אין דאגות – הכל רגוע. מזג אויר מהמם פה.  אין דאגות. חוץ ממה לאכול ואיפה. אין שום דאגות. אפס. אני מקבל קצת דואר מאייל מפיפטי-וואן. עדכון מהשטח. אני כל כך לא מתגעגע וכל כך שמח להיות פה במנאלי בלי לדאוג לכלום ובלי לעשות כלום. זהו, נכנעתי לכלום. אחד אפס לי. מהאימייל קבלתי פרספקטיבה. נרגעתי. הקושי של לא לעשות כלום מקבל פרספקטיבה מול צרות ודאגות של העבודה שחייתי שנים לפני כן. נרפאתי? אולי עד מחר. החיים יפים, מותר להנות, הכל בסדר. ואייל, אני מקווה שהעניינים יירגעו שם. רומי קמה.

020

שלום לרז – רז אצל לילי ונוסעת הערב חזרה לארץ. אז כולנו הולכים ללילי לאכול ולהיפרד. ארבע כבר. גם אריאלה ואביבית פה. עשו מצנח רחיפה היום. גם עידו רוצה. קופצים מאיזה הר עם מצנח ומרחפים ל5 דקות. גם מדריך צניחה קופץ ביחד איתך. עבר לו אחר הצהריים, איך שהוא. שמונה רומי נרדמת. עכשיו מסיבת שישי ארבעתנו עם שיטהד. קטעים. כיף. עד עשר בלילה. מוזר היום הזה. שוב לא היה כלום והיה הכל.

025  023

8 thoughts on “סוגרים חודשיים בהודו

  1. וואו בן איזה כיף פתאום לראות את הבלוג שלך…מעניין לקרוא את ההגיגים הקטנים, ואיך פתאום כל רגע מקבל משמעות שונה, תמשיך להעריך לנצל כל יום מחדש!! אין משהו יותר מיוחד מזה..
    ד״ש חם למשפחה וללירון דיאמנט

    • תודה רבה. משתדל להעריך כל יום, כל שעה וכל דקה. כיף לשמוע ממך! אמסור ללירון ויעל אם נפגש בהמשך.
      תמשיכו לעבוד ולשמור על מפעל חיי בעשור האחרון. רק טוב! נשיקות

  2. לא הבנתי מה המכוניות האלו עומדות בתערוכה , שבת נעימה, הכנתי ארוחה כולם היו מרוצים, יוצאים עם קופסאות, הכל בסדר החיים יפים, מותר להינות, היום בהליכה של הבוקר הרגשתי כובד כזה לא מוסבר כל הגוף כאב לי, כמובן סיימתי את המסלול, בלי תירוצים, שיגרת ההליכה ממש עושה לי טוב, אני מרגישה שעשיתי משהו חשוב לגוף שלי.היינו עכשו אצל שירה שצילמה לשרון את כל עבודות היד שלה תכשיטים מהממים, צמידים, שרשראות, ממש כשרונית. עכשו חזרתי, וכמובן מתחילה לשחק ברידג’ במחשב, סופהשבוע נגמר לי מהר מידי, איזה באסה. נשיקות אוהבת. אמא

  3. בן אתם כל השנה בסופשבוע
    אמא תודה על ארוחת הצהריים
    ולשירה תודה על הצילומים
    היה כייף לדבר בסקייפ אתם חסרים לנו מאוד
    חיבוקים
    שרון😊

  4. חלפו חודשיים
    נשארו לכם עוד 10 חודשים של טיול של פעם בחיים
    ולנו עוד 10 חודשים לפגוש אתכם
    אוהב
    עדי

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s