כבדות, חולשה וחוסר אנרגיה

כבדות, חולשה וחוסר אנרגיה

היום ה-46 למסע – יום שני, 20 במאי 2013

צועד לבל-רם בלי כוח, בלי אנרגיה ובלי חשק  – נרדמתי ב10 אתמול. שש בבוקר. ישנתי המון. קורא על הינדואיזם ובודהיזם על הבוקר. גם את אושו.  במיטה הגוף שלי כואב. כבר שמונה. קרן מתכוננת לצאת ליוגה. הבנות משחקות ועידו קורא. רבע לתשע. עידו רואה סרט של סיפורי נרניה. הבנות מציירות. עשר לקחתי את כולם לסנג’י. עידו פה עם הלפטופ ממשיך לראות את נרניה. הבנות משחקות וקרן ביוגה. 10 ורבע קרן מצטרפת. כולנו פה עכשיו, לא עושים שום דבר מיוחד. 11 וחצי אני צועד לבל-רם בלי כוח, בלי אנרגיה ובלי חשק. כאילו שאבו ממני את אנרגיית החיים. מרוב קריאה על אנרגיית חיים מהספר של אושו, לקחו ממני את האנרגיה. רק אם היה לך משהו ונלקח ממך אתה מבין מה היה לך. רק אם כואב לך משהו אתה מבין שהיית בריא לפני כן.

003   007

סנג’י החמוד, הוא מתחתן ביולי והזמין אותנו לחתונה:

011

אצל בל-רם – אני מספר לבל-רם שמאתמול אין לי כוח לכלום. הוא חושב שזה בגלל החום הגדול והמאמץ של אתמול ואמר אל תדאג תצא מפה כמו חדש. אני מעתיק לבלרם את התמונות והעתקתי ממנו המון מוסיקה של מדיטציה. עשינו קצת צ׳יקונג וקצת טאי-צ’י ואז הוא אמר לי לשכב להירגע ל10 דקות. מעין מדיטציה. כמעט נרדמתי. אחר כך הוא אמר שהוא מפעיל כל מיני טכניקות ובמקום אחר כבר הייתי משלם יותר. מה הקטע שלו לא הבנתי? למה הוא אמר את זה? שאני יעריך אותו יותר? הוא רוצה עוד כסף? אם אתה נותן משהו באהבה אז עדיף שתשתוק או שלא תיתן. ירד לי החשק ממנו.  הוא ממליץ לי לקרוא את הספר של אושו Body and mind

רוצה לנוח, רק לבהות בהימלאיה – אחד וחצי יוצא מבל-רם. עכשיו אני מחכה לקרן שתגיע עם הילדים. שתיים ועשרים במסעדה בבגסו. חם מידי לאכול אבל מזמין בכל זאת. אכלתי רק את עוגת הקינמון של רומי מהבוקר. אני לא רגיל לאכול כבר כל כך הרבה פחמימות. שלוש וחמישה סיימנו לאכול. אמרתי לקרן ולילדים שאני כל הזמן בתיזוזים פה, הולך, חוזר, טאי-צ’י ועוד ודיי נימאס לי ומעכשיו לכמה ימים אני בנופש לא זז. לא אכפת לי כלום. התעייפתי לגמרי ושבוע הבא אני בדרכים לואראנסי אז אני צריך לצבור כוחות. לא רוצה יותר שום דבר. לא טאי-צ’י, לא יוגה, לא כלום. רק לבהות בהרים פה. אמרתי לעידו רק עד למסעדה של סנג’י אני מוכן ללכת וזה הצחיק אותו.

אני נכנע לצרחות שלהם – חזרנו בריקשה עם מנוע חלש. לקח לה המון זמן לנסוע. בקושי רב עלתה את העליות לדרמקוט. נרדמתי עד חמש. במרפסת עד שש. גם טהר פה. יניב וטל הלכו לאכול. עלמה בוכה. עידו מפעיל אותם וצורח. כולם רצים במרפסת. אני שם מוסיקה נעימה ומנסה להקשיב בין הצרחות. מהרהר במה שאושו אמר. יש לילדים זכות לשחק ולי יש זכות לשמוע מוסיקה. אני נכנע לצרחות שלהם. לא מעיר להם. נכנע לבכי של עלמה. שתבכה. הרי אם הילדים לא היו פה ולא היו שמחים הייתי מתגעגע לשמוע אותם. אז אני ניכנע ומחייך. שש זו שעה קסומה. כבר לא חם וכיף סתם לשבת. אבא שלי מתקשר בסקייפ. אנחנו מדברים אבל אין לי אנרגייה אפילו לדבר. אח”כ אני מנסה לשבת ולא לעשות כלום. כל פעם שיש לי רעיון לעשות משהו, אני מרגיע את עצמי ואומר לעצמי – אל תעשה כלום. לא רוצה לברוח מעצמי. לא פוחד מהראש שלי. אושו אומר שצריך אומץ להיות לבד עם עצמך בלי לעשות כלום שיסיח את דעתך מעצמך אפילו ללא מוסיקה. בלי כלום. נקי. אנשים פוחדים מוות מזה. שמונה קרן מרדימה את רומי. כל היום אני מרגיש כבד ובלי אנרגיה. תשע ורבע שוב נלחם בעכביש אבל לא גדול במיוחד. נרדם בעשר, התעוררתי באחת בלילה, בשתיים בלילה ובסוף בחמש.

זהו פוסט נורא עייף. גם אני.

5 thoughts on “כבדות, חולשה וחוסר אנרגיה

  1. אין כמו מנוחה כדי להחזיר את האנרגיות לגוף
    תן לגוף לנוח כמה שהוא צריך
    הגוף מדבר וצריך להקשיב לו את זה אתה בטח כבר יודע
    שולחת לך חיבוק ענק מלא באנרגיות טובות מלאות בחיים ובכח
    שרון

  2. בנצוק שלי,

    מצטרפת לשרון, ילדה מדהימה, יודעת ברגע הנכון להגיד את המילים הנכונות.
    אוהבת אותכם, נשיקות. אמא

  3. גם אני פה מצטרפת לחיבוק מלא ונשיקות. תמלא מצברים , תנוח ובהחלט נשמע שבל רם מתחיל להציק כל פעם זורק הערות על כסף תרגיע אותו אוהבת אתכם.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s