דרמקוט לאחר הסופה

דרמקוט לאחר הסופה

היום ה-39 למסע – יום שני, 13 במאי 2013

בוקר שלאחר הסופה – קמים כולם חוץ מעידו ברבע לשש. שמיים כחולים עוד מעט שמש. ניראה שהחורף שהיה פה בימים האחרונים חלף וחזר הקיץ או מה שזה לא יהיה. אני עושה קצת צ׳יקום על הבוקר. מנסה לזכור את התנועות של בל-רם ולשחרר אנרגיה תקועה בגוף כדי שתהיה זרימה של דם וחמצן טובה יותר. בל-רם אומר שטאי-צי יכול להעלות את ניצולת המוח שלנו מ10% ל15% כי הרבה יותר חמצן יזרום למוח שאין תקיעות בגוף. אני עושה מדיטציה עם ניסים מדיטציה מס 1. אני מכין לי ולקרן קפה על הבוקר. החלטנו להחזיר את המטבח לסנגי׳ לא כל כך משתמשים אז נחזיר לו את המפתח ונשלם פחות 200 רופי ליום. לא צריך אם לא באמת משתמשים. חשוב להתנהל בחכמה כלכלית, לא משנה כמה יש לך. עשרה לשמונה אפשר להתקלח סוף סוף. שמונה ועשרים. שוב אין חשמל אבל רק לשעה. עידו קם. אני לובש את השארוול החדש ומתכונן לצאת לבל-רם. אני הולך לי. שמש מדהימה מלטפת. רק אני והטבע. פרפרים. ציפורים. ציוצים. קצת עיזים פה. אני מרגיש חלק מכל זה.

הדרך לטאי-צ’י מדרמקוט לבגסו:

009 008 007

טאי-צ’י זה לא משחק ילדים – סוף השיעור, טאי-צ’י אימון מספר 4. עשר ועשרה. היה קשה היום. תרגלתי לבד והוא הביט בי ותיקן אותי כל שניה. הרגשתי במבחן נגד עצמי. הייתי שיפוטי. היה לי קשה לשחרר את הראש וחייבים ראש נקי לטאי-צ’י . כל הזמן הרגשתי שאני לא מצליח, לא מדייק. בלי בטחון, מאמץ אדיר לזכור את התנוחות והתנועות, מה עושים בצעד הבא? חייבים דיוק של סנטימטר בתנוחות. חזרנו שוב ושוב על התנוחה הראשונה. אני משתדל לחייך אבל קשה לי. אני לא מוותר. שוב ושוב. אולי מחר יהיה יותר טוב, אולי הבנתי שאני שיפוטי פתאום. רק אני ובל-רם היינו. אין לי למי להשוות כדי לשפוט את עצמי ולהשוות את עצמי למישהו אחר. רק המוח שלי שחייב לדעת הכל ועכשיו. הוא הכשיל אותנו היום. הוא החליט שלא מספיק טוב. הוא היה לחוץ בשביל לתת לגוף לזכור. לרגש להרגיש. בסדר מחר שיעור חדש. שמש מהממת בשמיים. אני צועד בחזרה לדרמקוט.

אני ניזכר בספר הטאו – להוסיף לדף הציטוטים שלי את המשפט האחרון של ספר הטאו – ״הדרך של החכם היא לעשות במקום להתלונן״ להוסיף גם את התובנה לגבי סוד הזוגיות – הרמוניה בין נתינה וקבלה. עשרה ל11 במסעדה הישראלית עם כולם ויניב טל וטהר. רבע ל12. לקחתי את רומי איתי לחדר. אני רוצה לתת לקרן קצת חופש מרומי. היא כל היום דבוקה אליה. עידו ועלמה משחקים בקלפים, מלחמה. אני מהרהר על סוד הזוגיות של מיסטר ליו הסיני. זרימה הרמונית של נתינה וקבלה. אני מנסה לתרגל. מודעות. השיעור של קרן זה לדעת לקחת יותר ולדרוש יותר אבל בלי כעס, בלי להגיע לתחתית ולהיות מרוקנת שזה כבר מאוחר מידי. השיעור שלי זה להיות יותר מודע לזרימה בינינו ולתת יותר ממה שאני רגיל. אם שנינו נעשה עבודה רוחנית הזוגיות תפרח עוד יותר לגבהים אדירים וגם הילדים ייהנו. זה לא שהזוגיות לא טובה. היא טובה אפילו טובה מאוד אבל אנחנו שואפים ליותר, להרמוניה ולסינרגיה הכי גבוהה שיש בעולם.

ארוחת בוקר  במסעדת הישראלים:

012014

זוגיות זאת עבודה רוחנית – מערכת זוגית זו מערכת הכי קשה ומסובכת שיש. קצת כמו שני הילדים הפנימיים שלי: המיינד והרגש. אם הצלחתי להביא להרמוניה בזוגיות בין שני הילדים שלי המיינד והרגש אז יש לי סיכוי להביא הרמוניה גבוהה יותר בזוגיות. זאת גם אחת ממטרות המסע: לשדרג את הזוגיות לגבהים אדירים וכך אני משער שהקשר והאחדות המשפחתית תגבר. הכל נורא פשוט בעצם. אני צריך לראות אותה, את קרן יותר. זה הכל.  הגדרה של האישה להצלחתה של אהבה זה להרגיש נאהבת. הגדרה של הגבר להצלחתה של אהבה זה להרגיש שהוא אוהב את אשתו. זה לא אותו דבר וזה קשור לתקופה שהיינו חיים במערה לפני אלפי שנים. כל הנשים נשארו במערה והגברים יצאו לצוד ולהביא אוכל לאישה והילדים. האישה הייתה זקוקה לתחושה שהיא נאהבת על ידי בעלה כבטחון שהוא יחזור עם האוכל אחרת היא והילדים לא ישרדו. הגבר לא זקוק להרגיש נאהב הוא צריך להרגיש שהוא אוהב את אשתו. לכן ברגע שאתה רואה את אשתך ואת צרכיה באופן אותנטי אז היא מרגישה נאהבת. גם מגע חשוב כדי שהיא תרגיש נחשקת. זהו. זה כל הסיפור. פשוט אבל 99 אחוז נכשלים בזה בעידן המודרני. כולם חושבים שאהבה זה משהו פסיבי ושזה נגמר עוברים לאהבה חדשה אבל האמת שאהבה זאת עבודה קשה, עבודה רוחנית ותחזוקה שותפת אבל התגמול הוא אדיר. אני יודע את כל זה כבר הרבה זמן אבל עדיין מתקשה ליישם. כל יום קם במרץ לעבוד.

מסיים את אבקת נמר –  כבר 12,  אני מתחיל שוב עם נמר. רומי באייפד וקרן, עידו ועלמה במסעדת הישראלים עם טל וטהר. עשרים לאחת. רומי מנסה להירדם, קרן מטאטא ועידו מנסה להתרכז בשיעורים. אני מרים את האף מהספר . שאלתי את קרן מה היא רוצה היום. אמרה קצת לטייל פה לבד. שאלתי מתי , היא אמרה אחר כך. עכשיו היא מכבסת. אני תוהה איך זה שאני קורא והיא מכבסת? למה לא להיפך? אני לא בסדר? היא לא בסדר? שנינו לא בסדר או שנינו בסדר? שתיים וחצי. סיימתי את אבקת נמר. אהבתי מאוד. זה כיף לסיים משהו. נהניתי מאוד מהספר. יש בו הכל. חכמה, מסתורין ודרמה. רז באה לבקר. קרן איתה פותחת לה קלפים. גם עכביש ענק בא לבקר בשירותים. יותר גדול מזה שהיה אצל שורש. הרגתי אותו בלי היסוס עם המגב של האמבטיה. עכשיו על קרן לאסוף את הגווייה. זאת חלוקת המשימות. אני הורג חרקים והיא מפנה גוויות.

מסעדת שמיים – שלוש וחצי. אני מת מרעב. אכלתי כל היום סלט. הייתי קצת עם המחשב וקרן עם רז. רומי נרדמה ועידו ועלמה שיחקו יפה ביחד. סיימנו עם הברכה לאבא שלי שיש לו יום הולדת היום וגם מתנה. ארבע ורבע הולכים לאכול. בדיוק מלודי מגיעה. הולכים ביחד. ישבנו במקום חדש, מסעדת שמיים. דיברתי פה עם איזה ישראלית בהיי טק. היא הגיעה לחודשיים, היא קצת אבודה ומפוחדת. טחנתי לה את השכל עם כל התאוריות הרוחניות שלי. כל החבר׳ה שלי ישבו עם מלודי והחברה החדשה שלה שהגיע אתמול מהארץ. שבע חוזרים לחדר. מחר לעידו יום הולדת. הוא כבר הזמין את כל החברים החדשים לפה, לביתנו בבכפר דרמקוט. כפר ישראלי בלב צפון הודו. מחר גם ערב שבועות וכל הישראלים הולכים או לבית חב”ד או לבית הישראלי. קרן רוצה לבית הישראלי. אני לא מת ללכת אחרי טראומת בית חב”ד. אני אלך ואם לא מתאים אחזור.

עידו מכין לעצמו שרשרת אום:

002 001

4 thoughts on “דרמקוט לאחר הסופה

  1. איזה מקום מקסים , נשמע שאתם עוברים תהליכים מדהימים , כיף לחוות תרבויות וליתייחד איתם אתה עושה עם עצמך עבודה נפלאה כיף לך !!! עידודו מהממם איזה יופי לראות אותו מתנסה בדברים חדשים . מתגעגעים אליגם נשיקות.

  2. היי בנצ’וק ילדי המהמם. ראשית תמסור לעידודו את אהבתי הענקית אליו. מזל טוב ואת כל האושר בעולם. אוהבת אותכם בכל ליבי. נשיקות לקרן, עידו כמובן, עלמוש המהממת, ורומפלה המקסימה. אמא

  3. בן יקר-כרגיל אני מתמוגגת לקרוא את כל מה שאתה כותב.אני אוהבת מאוד את המודעות שלך,את היכולת לחפור לעומק הדברים ולנתח אותם,לשאול שאלות ולא לקבל כלום כמובן מאיליו…את הרצון להשתנות ולהפוך לאדם טוב יותר,לבן זוג טוב יותר,לאבא טוב יותר.זה כל כך לא טריוואלי.רוב האנשים פשוט חיים מתוך הרגלים,מתגלגלים עם השגרה,לא עוצרים בכלל לבחון האם טוב להם או לא? וגם אם לא טוב-אז לא מנסים לשנות…
    – השיעור של קרן זה לדעת לקחת יותר ולדרוש יותר אבל בלי כעס, בלי להגיע לתחתית ולהיות מרוקנת שזה כבר מאוחר מידי
    נראה לי שהשיעור הזה תופס על רוב הנשים – זה מדהים שאתה יודע להגדיר את זה במילים ועוד יותר מדהים שאתה במודעות לעזור לה ולתת לה זמן לעצמה
    לסיום-מזל טוב לעידודו המקסים ונשיקות לכולכם

    • אני שמח שאת עדיין פה איתנו במסע! מזמן לא שמענו אותך. כיף לקרוא את מה שאת כותבת וכיף לקבל תגובות כאלה.
      אמסור לעידו מזל טוב. עבודה רוחנית זאת עבודה יום יומית. פעם אתה מנצח ולפעמים פחות. מידי פעם יש תובנות מדהימות כאלה. כשקראתי בספר אבקת נמר את סוד ההצלחה בזוגיות ע”פ החכמה הסינית שזה הרמוניה בין קבלה ונתינה, זה הדהים אותי וחיבר אותי לנתינה של קרן מול חוסר היכולת שלי. הכל התחבר לאמת פשוטה וענקית אחת.

      ד”ש בבית

      בן

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s