שבת שבת שבת שבת שבת

שבת שבת שבת שבת שבת

היום ה-36 למסע – 10 במאי 2013

אהרון מחליט להישאר בתאילנד – אני וקרן קמים בעשרה לשש. נרדמו ב10 אתמול. כולם ישנים פה ממש טוב. שמונה שעות בשבילי זה הרבה יותר ממה שאני רגיל. אני קורא את אבקת נמר. יש שם קטע ממש מרגש וטוב. אהרון הגיבור שהוא כנראה ניסים אמון הוא בחור דתי חרדי מישיבה בירושלים. הוא נסע לתאילנד לשבוע כדי להביא אבקה נמר עבור חברו הטוב בנצי. כולם חושבים שהוא נסע לאומן בכלל. הקטע מתאר את אהרון בשדה התעופה בחזרה לארץ שאהרון מתקשר לבשר לבנצ’י על ההצלחה הגדולה שלו, על שמצא את התרופה שתרפא את בנצי. אך בנצי לא רוצה את התרופה הוא חושב שזה עבודה זרה. אהרון בוכה מאוד בשדה התעופה ואז לפתע מרגיש חופש אדיר ויוצא משדה התעופה בחזרה לתאילנד במקום לעלות על המטוס בחזרה לישיבה ולחיים האפורים והצפויים שמחכים לו. איזה צעד אמיץ ומרגש! כמובן שמכירים את הדמויות יותר ואת החוויות שאהרון עובר בשבוע בתאילנד למול חייו האפורים בישיבה בירושלים מתרגשים הרבה יותר.

וארנאסי ואגרה סתם פתאום – כבר שבע. הבנות ערות כבר מזמן, רק עידו עדיין ישן. עוד מעט אני אעיר אותו ונלך לנסות טאי-צ׳י. הבוקר גם עלה רעיון חדש במוחי. אולי עוד שבועיים / שלוש אני אסע לבד לואראנסי ולאגרה לראות, לטעום ולחוות עוד מהודו. בדקתי הבוקר באתר של הרכבות של הודו. זאת נסיעה של כ24 שעות עד ואראנסי ומשם לאגרה עוד כ8 שעות ואז בחזרה עוד כ14 שעות. אני אבדוק עם סנג׳י ואזמין מראש את כרטיסי הרכבות. הבנתי כבר שחייבים להזמין מראש. מתאים לי קצת להתבודד ולחוות עוד הודו לבד. גם קרן מפרגנת, פה בדרמקוט זה ממש קל. הכל קורה פה בספונטניות בהודו. אני מתרגש. זה כיף שפתאום יש רעיון כזה, יש מאין. מריח לי כמו הרפתקה חדשה.

טאי-צ’י שיעור ראשון – שמונה, אחרי מקלחת ארוכה ונעימה וגם גילוח. יצאנו ברגל לבגסו. אני ועידו לשיעור טאי צי. כיף ללכת ברגל פה בהרים על הבוקר. שיעור טאי צי עם בל-רם. הוא הודי ממרכז הודו. הסביר שדלהי זה צפון הודו. הסביר שהמדינה הימאצ’ל פרדש שאנחנו נמצאים זאת מדינת השלג. “הימ” בהודית זה שלג. שיעור של שעה וחצי. אני תרגמתי לעידו את האנגלית של בל-ים. המוסיקה נעימה מאוד. אני מזהה שזאת המוסיקה שהכנתי לקרן ללידה של עידו. עכשיו אני מת למצוא אותה אצלי בספריה הענקית. המדריך בחליפה לבנה. התנועות איטיות. לא רגילים אבל זה רק שיעור ראשון. אני אהבתי. בהתחלה יש חימום כזה. מטעינים את הגוף שהוא מיכל, באנרגיה של היקום ואחר כך אפשר להשתמש באנרגיה לתנועה. אנחנו חלק מהיקום הוא אומר, רק אטום אחד קטנטן. טאי-צ’י מקורו בסין. עידו לא בטוח ימשיך. ניראה הוא אומר. אני כן רוצה להמשיך. זה שבועיים, 15 מפגשים, כל יום שעה וחצי.

003 012 014 018 023 029

בחזרה לדרמקוט – עשר וחצי בדרך חזרה. פגשתי ישראלית מוכרת, היא ספרה על מדיטציות צחוק שעשתה ויש פה כל יום בתשע וחצי. אני מפטפט עם איזה אוסטרלית בדרך. מגיעים. בדיוק קרן והבנות מגיעות הביתה מארוחת הבוקר אצל סנג׳י. איפה המפתח לבקתה? היא לא מוצאת. אי אפשר להיכנס. אני הולך לחפש, אולי נפל שפתחה את הנרתיק עם הכסף. באמצע הדרך שולחת לי סמס שמצאו. אני ממשיך לסנגי לאכול ארוחת בוקר. 11 ועשרים עם הישראלים במסעדה ומבקש מסנג’י שיעזור לי עם כרטיסים לוארנאסי ואגרה. עשרה ל12 בבקתה בבית. אולי אני אעשה גם את הטריון פה. זה טיפוס של ההר שלנו עד הפסגה. ישנים שם לילה וחוזרים למחרת. או שאפשר גם לרדת באותו יום. גובה 3000 מטר אמר לי סנג׳י. החברה פה מתארגנים לצאת ביום ראשון. 12 ורבע מתארגנים לנסוע למקלאוד. לראות את המקדש של הדלאי לאמה במקלאוד ועוד קניות.

שבת שבת שבת שבת – עשרים לשתיים עוצרים אצל סנג׳י לפני שנוסעים למקלאוד, עידו רעב. הוא רוצה סלט עם טחינה כמו שאני אוכל אצל סנג’י. מכינים לו עם מלא צילי כמו שלי, אני מוציא את הצילי ואוכל ככה. עלמה מזכירה לי שעדיין לא העליתי לבלוג את זה שהיא אומרת שכל יום פה זה כמו שבת. היא אומרת שבת, שבת, שבת, שבת,שבת בקול חמוד כזה ומהר כזה וזה נהיה הסלוגן שלנו פה. שבת שבת שבת שבת. עוד פיתה הם מזמינים עם חמאה. יש לו פה טבון ופיתה הוא אופה בדקה. לקחנו ריקשה עד למקדש של הדלאי לאמה. מלא נזירים עם גלימות בורדו וקצת כתום. נכנסנו לתוך המקדש וראינו פסלים יפים וציורים יפים על הקירות. אחר כך יצאנו והשתעשעתי עם הילדים ברחבה גדולה ופתוחה והטרפתי אותם. כל הנזירים הסתכלו ונהנו מההופעה. הילדים היו בטירוף איך סובבתי אותם באוויר ועשיתי להם סלטות. היינו ממש אטרקציה. גם קניתי כמובן ארבע או חמש ספרים של הדלאי לאמה על בודהיזם ואהבה. שילמנו כ40 דולר על הספרים סכום גבוה מאוד להודו אבל בענייני רוח אני לא חוסך. שלוש וחצי ממשיכים במקלאוד. ארבע מטיילים בשוק. קניתי שרשרת למדתי שיש הבדל בין סמל אום טיבטי לסמל אום הודי. השרשרת שלי היא עם אום טיבטי. עכשיו שוב במסעדה הטיבטית, זה המקום שלי לטופו חריף. גם אכלנו מומו מאודה ברחוב. היה כזה טעים שחזרנו לבקש עוד. אנחנו גם רוצים להספיק לבקר בבית חב”ד לארוחת ליל שבת. שש כבר חזרנו. שמונה. בבית חב”ד. הבנים מתפללים. אני לא. אני ועידו עם כל הבנות. מדבר עם טל על אלוהים והטאו ועל מה זה דת, אנרגיה ואלוהים. שמונה ורבע עדיין מתפללים פה. אני עייף כבר וטיפה משתעמם.  אני משאיר את עידו ועלמה עם טל בבית חב”ד והולך לקרן לבקתה. הספיק לי כבר שירי יום שישי על ירושלים ואלוהים. לא בא לי טוב אלוהי ישראל עכשיו, אז אני הולך.

029 035 041 043 057 063 099 090 089 078 066 064 032

2 thoughts on “שבת שבת שבת שבת שבת

  1. בוקר טוב לבנצ’וק,
    התמונות מדהימות, רואים על הילדים שטוב להם. אוהבת אותם כל כך. מה זה החיפושית הזו הצבעונית, מדהימה.שבת שבת שבת שבת איזה כיף זה. חזרתי מההליכה של שבת. מה זה גאה בעצמי על ההתמדה. מקווה שאמשיך כך. זה עושה לי נהדר. שבוע הבא שלישי ורביעי אני בחופש שבועות, ולקחתי כמובן גם את חמישי חופש, כך שיצרתי לעצמי חמישה ימי חופש רצופים. כמה חכמה אני.
    תמשיכו להינות, הולכת לשחק ברידג’ המתנה שלי. יום נפלא, נשיקות לעידו, עלמה, רומפה, וקרן שלי האישה המדהימה בתבל. אמא

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s