כל היום בבית

כל היום בבית

היום ה-35 למסע – 9 במאי 2013

קסם של בוקר – אני וקרן קמנו מוקדם. הילדים ישנו קצת יותר. רומי ישנה במיטה החדשה שלה כל הלילה, קרן מתלהבת. אני הלכתי לישון נורא מאוחר, קראתי עד מאוחר את הימים הראשונים של המסע שלנו בבלוג שלי. איך עזבנו את הארץ והתחלנו את המסע. היה נעים להיזכר וגם לקרוא את עצמי. כבר יותר מחודש אז הימים הראשונים כבר לא כל כך טריים בזיכרון. עברנו כל כך הרבה עד כה. הכל מושלם. עכשיו כשעצרנו קצת אפשר להבין מה קרה.  מחר סוגרים שבוע בדארמסלה ויומיים בבית החדש והמהמם שלנו. עלמה קמה, מבקשת חיבוק גדול. יוצא למרפסת איתה מול הנוף, מתנשקים אבא ובת מלא נשיקות מתוקות של בוקר. גם קרן מחבקת אותה ומנשקת, כל אחד לחי אחד. ככה היא מתעוררת. נוף, אויר צלול ונקי, על אבא על הידיים מתחבקים וכל הורה מנשק לחי אחד וגם ליטופים בשיער. פשוט, לא? מה עוד ילד צריך? גם עידו בא להתפנק, יושב על קרן מקבל לטיפות. אני דואג למוזיקה ברקע, מוסיקה רגועה של מדיטציה, של שלווה, נעים ורך. רק רומי בחדר עם האייפד הגדול משמיעה צלילים של גילי בא לבקר. חמודה עם הצמה שקרן קלעה לה אתמול. השמש כבר מלטפת את הגוף, גם המוסיקה מלטפת את הגוף מבפנים. קרן מפסיקה ללטף לשניה, עידו אומר תמשיכי. שותים קפה שהכנו פה לבד עם הקומקום החדש והקפה החדש. בלי חלב, אין צורך. כבר יותר מחצי שנה לא שותים חלב. בוקר של כיף. רגוע. יום חמישי אבל זה ממש לא משנה. מה נעשה היום? לא ברור, אולי כלום. גם טוב. לא מתכננים פה כלום. ואם כן אז מקסימום יום קדימה. כבר שמונה וחצי. עוד מעט יהיו רעבים אז נבחר לנו איזה מסעדה ומה לאכול ושוב יפנקו אותנו בכל מה שנרצה. לא נבשל, לא נפנה ולא ננקה. כבר התרגלנו ונחמד לחיות כמו מלכים. מתרגלים מהר לטוב.

005 008 010

עוד בוקר – התכתבתי קצת עם החברים מהעבודה. קיבלתי עדכונים מהשטח. גם איזבל כתבה. גם היא אוהבת את כוחו של הרגע הזה. נחמד שהיא אוהבת ונחמד שהיא כותבת ומשתפת. עידו פתאום קצת כועס על קרן. הוא לא יודע להסביר למה. הוא רוצה קצת זמן לבד. עשרים לתשע כבר. הילדים מתחילים קצת להציק. רומי רוצה את טהר. עלמה רוצה משהו מהחדר ועידו נעל. ילדים זה שמחה. המון שמחה. לא מתלונן. שמח שכולם פה איתי. לא יכול יום בלעדיהם פה. נהנה מכולם. יש כבר קולות של אנשים. אחד אומר בוקר טוב באנגלית מהמרפסת כ40 מטר מאתנו לבחורה שעובדת בדוכן מתחתינו. היא מחזירה לו גם ברכת בוקר טוב. נדמה לי שהיא ספרדייה שעובדת כאן. כולם מחייכים. ברכת בוקר טוב אותנטית. אני שומע קצת איטלקית מבית הקפה הסמוך. גם שני הסוסים השכנים שלנו פה חופשיים ומשמיעים קולות נעימים. עכשיו עם עידו, עוזר לו להכין עוד מצגת על הודו. קרן עם הבנות, זמן איכות. גם טהר איתם.

עוד קצת בוקר – עשר, קרן והבנות בארוחת בוקר. אני עם עידו מכין מצגת. אני גם קורא את אבקת נמר. נחמד הספר. הוא עכשיו מספר על רפואה סינית. על תעשיית התרופות במערב. על הגישה הסינית. על היפוקרטס היווני שהרפואה המערבית נשענת עליו אבל שכחה את עקרונותיו. היום זאת תעשיה שמפרנסת המון אנשים וגישת היפוקרטס שדומה לרפואה הסינית בפשטותה לא טובה לתעשייה. היפוקרטס היווני המליץ על ריפוי באמצעות ארבע תרופות: צמחים פשוטים, אוויר צח, מנוחה ואוכל בריא. הוא אמר שהדרך הטובה ביותר היא לעזור לכוח החיים של הגוף לשקם את עצמו. כך כותב ניסים אמון. כל כך פשוט. אמת חייבת להיות פשוטה, אני חושב לעצמי. 10 ועשרה אני ועידו הולכים גם לאכול. לחפש את קרן וכולם. עידו כמעט סיים את המצגת, נסיים אחר כך. הגענו בדיוק הבנות הולכות. עידו חביתה סלט ולחם. אני רק סלט עם טחינה. סנג׳י הציע להוסיף צ’ילי חריף ירוק אז יצא סלט ישראלי חריף אש. נחמד. 11 ורבע עדיין פה, מדברים עם אנשים פה וקורא את אבקת הנמר.

 011

בבית שוב – אחד ועשרה. קראתי את הספר עד עכשיו. הבנות וטהר בגיגית, עכשיו זאת בריכה. גם אמבטיה וגם בריכה קטנה. נחמד לכולם. נרדמתי לשעה אולי יותר, כבר שלוש. גם רומי ישנה על ידי. רבע לארבע מטפסים למסעדת הבודהה. איפה שאכלנו עם הילדה הטיבטית. זאת עליה וקצת ירידה, לא יותר מ3 דקות הליכה. הייתי מאוד רעב מהבוקר רק סלט. הזמנת שתי מנות גם דל – עדשים וגם ירקות בקארי וביקשתי חריף אש. בערו לי השפתיים זה סימן שנהניתי. עכשיו מפוצץ. כל אחר הצהריים ישבנו במרפסת. ארחנו את מלודי וגם את יעל ועידו שמחר נוסעים למנאלי. נחמד מאוד. גם התקשרתי לברר על טאי-צ’י ומחר מתחיל קורס של 15 יום. אני ועידו נלך על הבוקר לבגסו להתנסות. הילדים נהנים פה נורא. ממש לא משעמם להם. צוחקים פה המון וכבר חברים של כל הישראלים. גם קרן מחייכת כל היום. חברה של כולם פה. כיף לגור בדרמקוט. מחר שישי ובית חב”ד זה ממש ממולנו. כנראה שנלך לארוחת ערב שם ויהיה שמח.

014

024 025 026 030 036

.

3 thoughts on “כל היום בבית

  1. איזה מין שלווה ולא עושים שום דבר
    רק חסרה כאן המנגינה
    רואים בתמונות שטוב לכם
    המון חיבוקים
    שרון😊

  2. התמונות, כל כך מחממות את הלב, לראות אותך עם עידו מחבק אותו, ואת עלמוש ורומפה, נחת, נחת, וכמובן את קרן שלי המקסימה. היום יום ששי, הליכת הבוקר . הבנתי שהגוף זוכר, מפליא, משום מה היה הרבה יותר קל, פחות כאבי רגליים, ואף הארכתי את המסלול, הגעתי לחצי שעה. פעם ראשונה שלקראת הסוף התחלתי להזיע, מה שקודם רק שהגעתי הביתה זה השפיע עלי. אני מוקסמת ומרוצה, מהנחישות, ומקווה להגיע ל1 שעה ששי שבת. זמן יש לי בשפע. שיהיה לכם יום נפלא, נשיקות אוהבת אותכם מאד מאד. אמא

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s