היום עוברים דירה

היום עוברים דירה

היום ה-33 למסע – 7 במאי 2013

פשוט לגור לא בישראל – חמש וחצי מתעוררים. כולם חוץ מעלמה. אתמול כולנו נרדמנו בתשע בערב. לי כאב נורא הראש. היום עוברים לבית החדש. התרגשות מוזרה. בעצם זאת תהיה הפעם ראשונה שלי ושל קרן שנחיה מחוץ לישראל לתקופה של כמה שבועות. נחייה עם שגרת יום. שונה ממה שחווינו עד עכשיו בטיול / מסע. עד היום היו המון מעברים. הכי הרבה שנשארנו במקום אחד היה שבוע והיה ברור לגמרי שרק נישאר לכמה ימים. מרגיש מוזר מאוד. מצד אחד חסר לנו קביעות ולהיות במקום אחד עם סדר יום מצד שני יש משהו מסעיר, מרגש וממכר לנדוד וכל כמה ימים לעבור למקום חדש. לכן התחושה היא מעורבת.

 אז מה יש פה? יש לנו עכשיו אינטרנט מהיר ונוח בשני האייפונים שלנו ובמחשב. קרן עכשיו יותר באייפון, אני תוהה אם זה לא יותר מידי. אני מתכנן איפה לרוץ פה, חברה פה לא חסר, נוף משגע, יש פה מלא קורסים מעניינים. מי שמעשן יש פה בשפע, אוכל טעים מאוד ונגיש בסביבה. נקי פה והאוויר נקי. קצב החיים פה איטי הרבה יותר. אני גם הולך להמשיך וליהנות עם זמן איכות עם המשפחה. הכל נורא זול. אני מבין למה אנשים נתקעים פה לתקופות ארוכות. פגשתי כמה אנשים שחיים פה כמה שנים.

 מגיעים לבית החדש – שמונה וחצי ארוחת בוקר אצל שורש. קרן ארזה, אני עם כאב ראש, עשר וחצי מחכים למונית שתיקח אותנו ואת התיקים לדרמקוט. במונית חמישה ל11 עם האח השלישי רבי, האח של רני וסנג׳י. במונית אני אוכל לרבי את האוזן ומדבר בלי סוף מהתרגשות. מסכן, שאלתי אותו 1000 שאלות ברבע שעה. רומי נרדמה באוטו. זאת נסיעה של רבע שעה דרך בגסו ומקלאוד. אי אפשר להגיע עד לבקתה עם הרכב. כל דרמקוט שקטה כי אין כבישים ואין רכבים. הבקתה היא בערך 500 מטר מהרכב אולי יותר. קרן צועדת עם רומי על הידיים. אני והילדים קצת אחריה. השארנו את התיקים על יד המסעדה של סנג’י. בדרך אנחנו רואים נעל אחת של רומי. נפלה בדרך. מגיעים, קרן על כסא במרפסת ורומי עליה. איפה הנעל השניה? אני חוזר לרכב ומחפש בדרך, בשביל. מגיע, הנעל ברכב. יופי. חוזר לקרן והילדים. כבר 11 וחצי. מה עם התיקים? מחכים לסבל שיביא. בינתיים מגיע מוכר פירות עד לבקתה עם סלסלה על הראש, מוכר פירות. אני מתלהב קונה לילדים, דובדבנים, תפוחים ואגס לעלמה. אני מחליט להביא את התיקים לבד עם עידו. אני אסחוב שניים ועידו יגלגל אחד. אני ועידו חוזרים לסנג’י ורני, הוא מביא לנו סבל. אני לוקח על הגב את התיק גב הגדול והסבל את שני התיקים האחרים. עידו בלי כלום, יופי. לא קשה לי בכלל. מחכים שינקו, יסדרו וייתנו לנו מפתח. אחד וחצי עדין מחכים למפתח ולהיכנס לחדר. בינתיים אני מעלה קליפ לבלוג סיכום הודו עד עכשיו. שלוש, סוף סוף בחדר. ארבע, רני עוד פה מנקה בזמן שאנחנו בחדר. קרן ואני מסדרים בטירוף. כל כך שמחים שיש לנו מקום שאפשר לארגן את כל הדברים. סידרנו הכל, לא נישאר פריט אחד בתיקים. סוף סוף רואים מה יש לנו בכלל.

002 004 008 009 011 012

 בבית החדש – טל ויניב הלכו לבד למקלאוד ואנחנו הצענו לשמור על טהר. הוא משחק נורא יפה עם כולם. בכיף מפרגנים להם קצת לבד. הם כבר יותר משמונה חודשים בטיול רק הם וטהר. הילדים משחקים בטירוף ובכיף. יש פה מלא מקום עבורם. כולם שמחים מאוד על הבית החדש. יש לנו גם מטבח. מחר נסע לדארמסלה לקנות עוד כלי מטבח ודברים שונים לבית החדש. יש לנו שני חדרים גדולים, חדר שינה לילדים, עידו במיטה אחת ועלמה ורומי על מיטה אחרת. חדר שני הוא חדר שינה שלי ושל קרן, שתי מיטות יחיד שהוצמדו יחדיו ברוחב של יותר משני מטר. עד עכשיו ישנו כולם על מיטה אחת לפעמים ברוחב של מטר וחצי ועידו במיטה נפרדת. שני החדרים מחוברים במסדרון פנימי שאפשר גם לנעול ואז יש פרטיות. יש עוד שני חדרי אמבטיה ושירותים. המקום בעצם מתאים לשתי משפחות אבל אנחנו מתפנקים לנו ולוקחים את שני החדרים. יש גם מטבח שהכניסה אליו הוא מבחוץ. בחוץ יש מרפסת ענקית שמשקיפה על כל דרמקוט ועל שביל שמוביל לבגסו כך שכל מי שהולך לבגסו עובר בו. חמש וחצי הולכים להודיע למלודי שיש לנו בית חדש ועלמה רוצה להזמין אותה. מצאנו את מלודי רואה סרטים במסעדת הישראלים. יש להם שם ספריה של אלפי סרטים שונים. הכל מישראלים שבאים עם סרטים. יושבים שם בחדר קולנוע בתוך המסעדה, אוכלים ומעשנים כל היום.  שש ועשרה בחזרה בחדר. שבע ועשרה מקלחות בבית החדש. עשרה לשמונה הולכים לאכול במסעדה עם יניב-טל-טהר. מסעדת בודהה משהו. זה קצת לטפס בלילה. לוקחים פנסים כי אין תאורה בשבילי דרמקוט. במסעדה ילדה טיבטית בערך בת שלוש, כנראה זקוקה לתשומת לב, עושה לנו “הופעה”. היא מסתובבת סביב עצמה עד שנופלת וגם יורה לכל עבר ברובה צעצוע שעושה רעש מציק ומפריע למוסיקה שברקע. קצת מציק אבל גם יפה לראות. רומי על קרן מעולפת מעייפות. תשע ורבע כולם למיטות לחדר ילדים, וואו איזה שדרוג ממש דיגום. מחר נתחיל בשגרת חיים חדשה.

016 017 023 025 026 027 028 029 030 036

כל היום מוזר לי, לא מוצא את עצמי כל כך. רגשות מעורבים על המקום החדש. כיף אבל קשה לי לוותר על המחשבה של להפסיק לנדוד לחודש חודשיים. רוב הטיול הזה, כן נהיה בדרכים. גם ביפן ובמיוחד באוסטרליה וניו זילנד. עכשיו זה משהו אחר. פשוט לחיות פה. יש פה הכל בשביל להיות מאושר. אבל אני תקוע במיינד שלי, עם כאב ראש שוב. כבר יומיים עם כאב ראש. אני יודע בדיוק למה הוא כואב. כן לכתוב, לא לכתוב. לא החלטתי בכלל. הנה אני כותב אבל קצת אחרת. לא צריך להחליט, לצאת בהכרזות, כל יום נחליט מה טוב לי,  ניראה, לאט לאט. לילה טוב, נירדם עם מצב רוח מוזר.

2 thoughts on “היום עוברים דירה

  1. נראה לי מרגש להרגיש שוב בית,להתחבר למקום מיוחד ולא רק לכמה ימים.הנוף נראה מאלף,החיים בתוך הטבע הטיבטי נראים מדהימים…
    כייף אמיתי.
    תהנו לכם יקרים

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s